שלום שלום! הרבה זמן לא התראינו! הבלוג שלי יצא לחופשה מרוכזת בת חודשיים בערך, והסיבה לזה היא, בין היתר, שסוף סוף, בפעם הראשונה מזה כמה שנים טובות, נסענו לחופשה. כן, כזאת שבה לא עובדים, לא מתחברים לקרוא אימיילים של העבודה, לא עונים לשיחות מהמשרד… חופשה אמיתית! היעד – קליפורניה, עיר הזוהר – לוס אנג'לס, ועיר החטאים – לאס וגאס.
את האמת, הצד הקולינרי של לוס אנג'לס לא יצא לי כל כך לחקור, והסיבה – שם דווקא חקרתי את הצד ההוליוודי, כמו אולפני יוניברסל, דיסניילנד וכל המקומות היותר "זוהרים"… אגב, במקום שנקרא "The Grove" ראיתי חנות שלמה של רטבים חריפים עם שמות… כמו שאומרים, לא עלינו… אבל על זה יהיה סיפור נפרד. בכל אופן, החלק הקולינרי של הטיול היה מתוכנן דווקא ללאס וגאס. תכנון קפדני, לפי ימים, עם הפוגות תרבותיות בין לבין :).
ארוחת הערב ביום הראשון בווגאס היתה במסעדה של המלון, כי הגענו לשם דיי מאוחר. אבל ביום השני ארוחת הערב היתה כבר מוזמנת במסעדה של השף בובי פליי (Bobby Flay) בשם "Mesa Grill". זו מסעדה שאין לה דירוג מישלין, אבל יש לי בהחלט כבוד רב לשף. מדוע? בואו נראה… להמשיך לקרוא
דם, אש ותמרות עשן 