היי!
היום אני רוצה לספר לכם על מתכון פשוט במיוחד למנה שאני זוכר מאז גיל 4 בערך. זאת היתה סוג של ברירת מחדל לארוחות הבוקר בבתי ספר וגני ילדים במולדובה, כשהייתי ילד. זה מסוג המאכלים, שאו שאתה מת על זה, או שזה הסיוט הקולינרי הנורא ביותר שלך 🙂 . בכל אופן, אתמול במעדניית הבית שלי הבעלים פינק אותי ב-2 קילו ריקוטה טרייה במחיר מצחיק של 5 דולר, אשתי שלפה מהמגירה את המתכון הזה, ואני נתתי לו את הטאצ' סיום של המייפל…
היי!
מבחינתי, גריל הוא השיטה הטובה ביותר להכין פילה סלמון. פשוט, בלי יותר מדי הסתבכויות… דג ואש. זה הכל. באוסטרליה סלמון מגיע מכל מיני מקורות – יש נורבגי, אבל יש גם פסיפי, או כזה שגודל בחווה. בדרך כלל סלמון מהחווה הוא שומני יותר ויוצא פשוט מדהים על האש.
For this recipe in English please click here.
המנה הפשוטה הזאת בעלת היסטוריה מפוארת של אלפי שנים… היא קיימת באינספור גרסאות בהודו, בלקן, קווקז, מרכז ודרום אסיה, ובכל הגרסאות הללו הבסיס הוא אורז שבושל בציר מתובל… ברירת המחדל של הבשר בגרסאות הלא צמחוניות היא כבש, אבל הפעם אני מציע גרסה הרבה יותר קלה עם עוף.
משום מה פטריות במרינדה זה מאכל הידוע יותר ברוסיה או בין יוצאי רוסיה… למרות שרוב מטבחי עולם עושים שימוש דיי רחב בחומר גלם המדהים הזה, דווקא שימור הפטריות במלח או מרינדות למיניהן מפורסם רק באזור רוסיה או מזרח אירופה. לרוב התייחסו לפטריות כאלה כחמוצים או בתור הביס שלוקחים אחרי כוסית וודקה קרה. בכל אופן, הנה הגרסה שלי, מהירה ומאוד פשוטה, שנותנת תוצאה מעולה פשוט!
שלום שלום!
לפני כמה ימים התארחנו אצל חברים לארוחת ערב. אתם יודעים איך זה – כל אחד מביא משהו, בסופו של דבר יש בלג… סליחה, ארוחה 🙂 . בכל מקרה, נבתקשנו לארגן קינוח, אז מתוך המאגרים האינסופיים של אשתי צץ המתכון הזה, שפורסם מתישהו בשנת 2011 ב"לאישה". מפה לשם, כרגיל, עם קצת אילתור, זה מה שיצא, ואני חייב להודות, יצא מדהים!
לפני כמה ימים חבר טוב שלי חגג יום הולדת 40. איזו מסיבת הפתעה הוא קיבל! לי היה העונג והכבוד להיות אחד השפים של המסיבה, וגולת הכותרת של המסיבה היתה העוגה הזאת – עוגת ה"צד האפל", פיתוי שאף אחד לא הצליח לעמוד בו :).
חזה עוף הוא אחד הנתחים שאנשים בדרך כלל נמנעים מלשים על הגריל. לרוב בגלל שהנתח הזה מאוד דל שומן, ולכן בצליה יוצא יבש. או, אם כבר כן בוחרים לצלות דווקא חזה עוף, מתחילים לשחק עם כל מני משרות, מרינדות, עוטפים אותו במשהו שומני או ממלאים… אבל אם אני אגיד לכם, שיש דרך הרבה יותר פשוטה להגיע לחזה עוף ממש ממש עסיסי וטעים בלי כל המשחקים האלה, ככה, בפשטות, בצורה הכי ישירה ולא דורשת הכנות מקדימות? בואו ואראה לכם.
שלום שלום!
יש מעט מאוד מאכלים שמזוהים יותר עם המטבח הרוסי מאשר כוסמת. בתקופת השלטון הקומוניסטי, כשרוב מדפי המזון בחנויות סבלו באופן כרוני מריקנות יתר, כוסמת משום מה תמיד היתה בנמצא, וזאת הסיבה שהיא הפכה לאחד מעמודי התווך של המטבח הרוסי. אני לקחתי את הטעם הזה, שאני זוכר בערך מאז שאני זוכרת את עצמי, ושדרגתי אותו מעט, על ידי השילוב של מטבח נוסף שאני מאוד אוהב – המטבח מהאסיה התיכונה – אוזבקיסטן, קזחסטן וכדומה. מה שיצא – זה שילוב מעניין של דייסת הכוסמת הרוסית עם האושפלאו או הפלוב הפרסי, ואני רוצה לומר לכם, שילוב מאוד מאוד מוצלח.
תמיד אהבתי דג מעושן – סלמון, מקרל, טונה – בקיצור, בעיניי דגים ועשן זה שידוך מנצח בכל מצב. אז היום אני מעשן פורל אגמים, עישון חם (כלומר, בטמפרטורה של מעל 100 מעלות), ואני הולך להשתמש בעץ דובדבן כדי להגיע לטעם עדין וצבע יפה של הדג.
אני מאוד אוהב פטריות צלויות. בכל צורה שתהיה – בין אם זה חתוך ומשולב בסלט, או אפילו בתור המבורגר צמחוני. אבל הגרסה הזאת היא סוג של שילוב טעמים אחר לגמרי. תצחקו או לא, אבל זה באמת מרגיש, כאילו אתם אוכלים פיצה טובה עם פטריות טריות. אבל החלק הטוב ביותר – זה פשוט בצורה מגוחכת.
דם, אש ותמרות עשן 