טוב נו, תגידו את זה… הבחנה באמת דקה מצידי! כולם מדברים על לונדון, כולם מדווחים, תוצאות, תקוות, אכזבות… בהלת האולימפיאדה תוקפת חזק :), ואני מבין את זה. אז גם אני החלטתי לדבר על לונדון, אבל בדרך שיותר קרובה לבטן מאשר לספורט :). אני רוצה להכיר לכם את המנה, ששמה קשור ישירות ללונדון, למרות שאין שום הוכחה שהמקור הוא בכלל אנגליה. בלונדון עצמה, בכל אופן, טוענים שלא מכירים מנה כזאת. אז תכירו – ה-London Broil.

המנה נחשבת צפון אמריקאית – ארצות הברית וקנדה עד היום רבים על "בעלות" על המנה הזאת. מה שכן, ברוב המקרים כשמדברים על לונדון ברוייל, מתכוונים באופן שגוי לנתח בשר (לרוב, פלדה). אבל הכוונה האמיתית היא לשיטת צליה והגשה. המתכון הקלאסי מחייב מרינדה של כמה שעות, צליה בחום מאוד גבוה והגשה תוך כדי פריסה נגד הסיבים לפרוסות מאוד דקות. החלטתי, שאני מגיש לכם את הגרסה שלי למנה הזאת, ב"תרגום" לשפת הישראלים, כלומר, מהיר ועצבני :D.

נצטרך 2 סטייקים מנתח סינטה מיושן, בעובי לפחות של 3 ס"מ. אל תתקמצנו – העובי פה הוא נקודה קריטית. מעבר לזה – מלח גס, פלפל שחור גרוס ושמן זית. זהו! לא צריך שום דבר יותר, תסמכו עליי.

עקרון הסטייק מס' 1 – מלח תמיד בסוף, פלפל שחור – בהתחלה! זה חוק בל יעבור. יש הרבה וויכוחים סביב זה, אבל הגישה שלי היא, אם זה עובד, לא משנים :). אז ממליחים ישר לפני ההגשה, ומפלפלים לפני הצליה.

עקרון הסטייק מס' 2 – לא צולים סטייק קר! חובה להוציא את הבשר מהקירור לפחות שעה לפני הצליה. אחרת בגלל שבפנים הנתח קר, הוא פשוט ייחרך בחוץ ויישאר קר מבפנים.

עקרון הסטייק מס' 3 – צליה תמיד בחום הכי גבוה שתוכלו להגיע אליו, והופכים רק פעם אחת.

זהו, עכשיו, כשהעקרונות ברורים, ניגש לעניינים :). הצליה היא עד למדיום בלבד. מורחים את הסטייקים בשמן זית, מתבלים בפלפל שחור גרוס, שמים על הרשת החמה מאוד וצולים כ-4-5 דקות על צד אחד, עד שרואים טיפות דם על הצד העליון של הסטייק. זה הסימן להפוך. הפכנו, נתנו לזה עוד 3 דקות, ומורידים! אני מבקש, אל תצלו סטייקים מעבר למדיום :). אל תהרגו פרה פעם שניה 🙂 🙂 :).

עכשיו – מכסים בנייר כסף ומשאירים את הסטייקים ל-10 דקות "לנוח". זה חשוב, כדי שתהליכי הבישול יירגעו קצת, והמיצים לא יברחו החוצה כשנפרוס את הסטייק.

פריסה היא כנגד הסיבים לפרוסות דקות ככל שתוכלו לעשות. אפשר לסדר במניפה על הצלחת ולהגיש בתוספת סלט או אנטיפסטי. הסלט שבחרתי הפעם זו הגרסה המופשטת שלי לקפרזה – עגבניות שרי, כדורי מוצרלה, בצל בתיבול של שמן זית ומיץ לימון. פשוט, טעים ומגניב!

בתאבון!