לפני משהו כמו חצי שנה יצא לי לבקר בערב טעימות במסעדת "כתית" של השף מאיר אדוני (את הסיפור המלא על החוויה המיוחדת הזאת אפשר למצוא כאן). מאז, בתור מנהל את יומן הגורמה הפרטי שלי, הספקתי לבקר בלא מעט מקומות מעניינים, כמו "אדום" של מיכאל כ"ץ בירושלים, "הסוכה הלבנה" בנמל תל אביב, "גספאצ'ו" של גיא פרץ בהולידיי אין אשקלון… באחת הנסיעות שלי ללונדון גם חוויתי את חווית מסעדת 3 כוכבי מישלן של גורדון ראמזי, עד כדי כך שהייתי צריך לספר את הסיפור על החוויה הזאת בשני חלקים – חלק א' וחלק ב'… אז כאשר שמעתי שמאיר אדוני משיק תפריט ארוחה עסקית חדש ב"כתית", אמרתי לעצמי, עכשיו יש לי, כמו שאומרים, אמת מידה, משהו שאיתו אני יכול להשוות, אז… הנה ההזדמות. נלך!

ברור לי, שכל מי שקרא את הסאגה ב"ליידי גלובס" על התבטאויות של מאיר אדוני, עכשיו ירים גבה. אני אגיד לכם משהו… מאיר – גאון קולינרי, וזה משהו שגם חבריו למקצוע אומרים עליו. בהקשר הספציפי הזה – זה כל מה שמעניין אותי. בהתחלה, כשקיבלנתי את ההזמנה ל"כתית", אמרתי, אני חייב לשאול את מאיר על כל העניין הזה. אבל בסוף ירדתי מזה. מדוע? כי לי אישית זה לא משנה. אני שייך לסוג של אנשים, שיודעים להעריך את האומנות שבאוכל ואוהבים את הפן הזה של הקולינריה. זה בדיוק כמו בכל שאר הדברים מחיים – מי אוהב מוזיאונים ואופרה, ומי – שופינג וקניונים. אין כל פסול לא בזה ולא בזה. אני, בכל אופן, מעדיף להתרכז במה שמאיר יודע לעשות באמת בצורה יוצאת מן הכלל, וזה – ליצור את המנות שהוא מגיש ב"כתית".

הקונספט של ארוחה עיסקית ב"כתית" הוא לא מוגבל ל"ימים א עד ה" – התפריט מוגש במשך כל ימות השבוע עד שעה 15:00, כולל שישי ושבת, וכולל את המנה הראשונה, העיקרית ומים מינרלים. המחיר – 135 שקלים, וזה בלי "אותיות קטנות" או טריקים אחרים. זה המחיר, לא כולל שירות, כמובן.

אני ועמיתה לעט שלי אולגה בחרנו בכוונה מנות שונות כדי שנוכל להתרשם ממרבית המגוון של מנות התפריט. אז תחילה, כמו שנהוג במסעדות מהליגה הגבוהה, מגיעה מנת "שעשוע הבית" – Amuse Bouche. זה היה מרק יוגורט עם פריקי שמוגש בספל אספרסו.

מנות ראשונות – אני הזמנתי את ה"סקאלופ קרבונרה". למי שלא יודע, סקאלופ (scallop) זו צדפה, היותר מוכרת לנו בשם קוקי סן ז'אק. המנה מוגשת עם לינגוויני חלמונים, פנצ'טה טלה, חלמון ביצה מעושן, פנקוטת פרמז'ן וקרוטוני בריוש.

אגב המנה הזאת יחסית למנות ראשונות היא דיי גדולה, ובהחלט מספיקה לבן אדם אחד.

אולגה בחרה את המנה של סשימי דג ים, שהפעם היה סשימי טונה אדומה. לי לקח כ-30 שניות להבין, מי נגד מי במנה הזאת ואיפה, לכל הרוחות, הטונה מסתתרת :). הסתבר, שמאיר השחיר את הטונה באבקת עצות נורי (אותם נורי שמהם עושים את הסושי). המנה מורכבת מטנה מושחרת באבקת אצות נורי, מלפפון, דייקון, שזיף ירוק, פניני טפיוקה, ג'לי דבש וחזרת וצ'ילי, איולי יוזו, קציפת יוגורט וויניגרט עשבים ירוקים.

 מנה של הסשימי יחסית קטנה, אבל מעצם הגדרתה כמנה ראשונה הכמות בסדר גמור לחלוטין.

מנות עיקריות – אולגה הזמינה את שוק אווז קונפי, מוגש עם תבשיל חיטה, פטריות שיטאקי ותרד תורכי, שורש פטרוזיליה, שזיפים בברנדי ורוטב יין אדום.

ואני הזמנתי את מנת היום – נתח עגל בבישול איטי "סו וויד" וצליה אחר כך, המוגש על תבשיל קינואה פריכה עם פירה בטטה ועוד כמה דברים מעניינים שפשוט לא הספקתי לרשום! שמעתי המון על שיטת הבישול הזו – סו וויד, אבל לא יצה לי להתנסות בה עד הארוחה הזו ב"כתית". אומנם הנתח קצת לעיס, אבל שמירת הטעמים של הבשר והעצמה שלהם… משהו מיוחד לחלוטין.

זו, בגדול, הארוחה של 135 שקלים. אנחנו לא התאפקנו והזמנו גם קינוח. רוב הקינוחים בתפריט במחירים בין 50 ל-70 שקלים. לפניכם – מנז'רי שוקולד וולרונה – פיננסייר דובדבני אמרנה, מוס נוגט ואגוזי לוז, מוס אגוזי קשיו, קרמבל דלעת ואגוזים, טוויל שקדים וגלידת חמאה חומה.

אני, אם לא ידעתם, חולה על שוקולד. בייחוד – המריר. בכל צורה, בכל מקום… זה אחד הדברים היותר מסוכנים בשבילי, כי כשאני רואה שוקולד, אני פשוט הופך אחוז דיבוק :). אז… זו היתה פיסת גן העדן שלי :).

הצלחתי "להדביק" אתכם בווירוס המסוכן הזה שנקרא "כתית"? יופי! אז המסעדה נמצאת ברחוב היכל התלמוד 4 בתל אביב, וכמובן גם באינטרנט:   http://www.catit.co.il.

אגב… ט"ו באב ממש מעבר לפינה אז … קחו רעיון! 🙂