אני חייב להודות, בשבילי המילה "ברטה" (כמובן, בלשון Baretta) הייתה תמיד מקושרת איכשהו לנשק… אקדחים, רובי ציד וכדומה… וכמובן, יש את ברטה (Berta), עוזרת הבית מהסדרה המצחיקה "שני גברים וחצי", שיצא לי לצפות בה לפני כמה שנים. בכל אופן, כשהוזמנתי להשקת "ברטה" במסעדת "נועה" של השף ניר צוק, אמרתי – יאללה, אין לי שמץ מה הולך להיות שם, אבל זה לא ממש משנה. למה? כי מזמן רציתי להכיר את ניר צוק ולבקר במסעדה שלו. חוץ מהשם "ברטה" לא קיבלתי שום מידע על המותג המסתורי הזה… אבל כמו בבדיחה הישנה, ידעתי מי מוזמן להשקה, אז הלכתי גם בשביל החברה.

הסתבר, ש"ברטה" זאת לא "היא", אלא "הוא" – זהו סופרמרקט סלולרי ראשון בארץ. לא, לא עוד חנות לגאדג'טים לפלאפונים! סופרמרקט, לקניות של מזון וכל מה שצריך לבית, שניתן לבצע ישירות מהסמארטפון שלכם (יש תמיכה גם ב-iOS וגם באנדרואיד).   ואל תרימו גבה – אני יודע שיש את כל ה"מגה אונליין", "שופרסל ישיר" וכו'. אחלה של חנויות אונליין, רק מה? דרוש מחשב עם דפדפן כדי להזמין משם משהו. ב"ברטה" כל מה שצריך זה להוריד אפליקציה לנייד, או להיכנס לאתר מותאם למכשירי סמארטפון. יש גם אתר – www.berta.mobi – אבל זה פחות עקרוני לענייננו. אגב, השם נבחר כי לסבתא של מור לביא (מימין), אחד היזמים, קראו באמת ברטה. משמאל – ברק מנבר, מנכ"ל "ברטה".

הקונספט הזה של קניות מהמכשיר הנייד הוא ממש לא חדש. בכל העולם כבר קיימות "חנויות" שנמצאות על השלטים בתחנות אוטובוס, רכבת או תחתית (ראה מושגים Tesco, Argos, KMart, Walmart)… אתה ניגש, סורק את הברקוד עם הסמארטפון והמוצר כבר יגיע אליך הביתה. מגניב? יופי! אז בארץ לא הייתה חווית צרכן כזאת עד עכשיו, עד ש"ברטה" הגיעה.

אז מה יש לנו? סופר בסמארטפון עם אפשרויות של סריקת ברקוד, שמירת מצרכים לפי מתכונים, השוואת מחירים לצרכן ברשתות גדולות כדי לתת לכם את המחיר הכדאי ביותר ובחירת שעות וימי חלוקה. יש גם את הרשימה של המצרכים הקבועים, רשימת קניות מתגלגלת כזאת שאפשר לעדכן מכל מקום, והיא הופכת להיות סוג של הזמנה קבועה, שמתבצעת כל פרק זמן מוגדר – שבוע, חודש וכו'.

בנוסף, החברה מתחייבת לשירות לקוחות אמין, מהיר ויעיל. כן, כן, שמענו את זה בכל מקום, אבל מההיכרות הקצרה שלי עם החבר'ה שעומדים מאחורי "ברטה" – ברק מנבר ומור לביא – יש לי הרגשה שהם באמת מתכוונים לזה. כמובן, עד כמה זה יתאים להתחייבויות נראה במבחן התוצאה.

ל"ברטה" אין מערכת לוגיסטית משלה, אלא רק העניין של השינוע. כל ההזמנות מגיעות מהחנויות של רשתות קיימות, כשבמחסנים שלהם נמצאים נציגים של ברטה, שאחראיים לאיסוף ואריזה של ההזמנות. השליחים הם כן של "ברטה", וזה מאפשר שליטה מלאה על אחד הקטעים הכי קריטיים – איכות ומהירות המשלוח. כאן המקום לומר, ש הכיסוי של קוי חלוקה הוא מחדרה עד גדרה, ונכון לרגע זה, זה משאיר אותי, בתור אשדודי, מחוץ למעגל הלקוחות של "ברטה" :(.

אני לא אשעמם אתכם עם סטטיסטיקות – הנה כאן יש את המצגת הרשמית של ברטה, שבה יש את כל המספרים, למי שרוצה להתעניין. את האפליקציה אני כבר הורדתי ואבדוק את העניין הזה מהעבודה ברעננה. הרי בסופו של דבר לאנשים כמוני, שאצלהם זמן הוא מצרך שתמיד נמצא בחסר, מה שחשוב הוא לקצר תהליכים. במלים אחרות, אם אני אוכל לחסוך לעצמי שעתיים בסופר, כבר הרווחתי, לא?

ועכשיו – לחלק ה"אמנותי" :). ארוחת הבוקר במסעדת "נועה" של השף ניר צוק. אני מאוד נהניתי מהמנות ומצורת ההגשה. כל המנות הוגשו בצורת טאפאס – צלוחיות קטנות עם סלסלת לחמים בצד. כמובן, חביתות ושתיה. והנה קצת תמונות בשביל לתאר את החוויה.