קיים סוג של מיטוס קולינרי כזה בארץ, שהמלים "כשר" ו"אסיאטי" לא הולכות טוב במשפט אחד. אני חייב להודות, אני שותף לדעה הזאת. אך בכל זאת, מה יעשה אדם שומר כשרות, שרוצה לאכול ארוחה טובה בניחוח אסיאטי מול נוף משגע של חוף הים התל אביבי? מסתבר, שיש מקום שיכול לספק את התשובה ההולמת לשאלה הזאת. המקום הזה נקרא "Pacific" – ביסטרו אסיאטי כשר, שנמצא במלון Crowne Plaza ברחוב הירקון בתל אביב.

שף של המסעדה, אביעד בן שבת, הסתובב תקופה דיי ארוכה במזרח הרחוק ולמד את רזי הבישול האסיאטי. כאשר שב לארץ והגיע למסעדת פאסיפיק, עיצב את תפריט הביסטרו ברוח של המנות מרחבי המזרח, תוך שהוא מתאים את המנות למגבלות הכשרות ולחומרי הגלם הכשרים הקיימים בארץ. מצד שני, הביסטרו מציע גם תפריט יינות מאוד מגוון, כמובן, יינות ישראליים, מכל מיני ייקבי בוטיק ועד ליקבים גדולים ומובילים בארץ. העיצוב של המסעדה הוא, מה שנקרא, show cooking – כלומר, מטבח פתוח. כל מה שקורה במטבח, קורה מול אורחי המסעדה, מול הסועדים, ואם תשאלו, גם תקבלו הסברים על מה מכינים ואיך.

אתחיל, כמובן, בגילוי נאות – הוזמנתי למסעדה כחלק מהשקת תפריט הקיץ החדש. הארוחה כללה מנות ראשונות – סושי, סלט וויאטנמי, ניוקי סלמון וקרפצ'יו סלק, מנות עיקריות – ברווז פקין, קארי אדום תאילנדי, פילה בקר מוגש בעלה בננה, פילה סלמון מיסו ומנה מעניינת של ברביקיו קוריאני על אנדיב עם אורז מאודה, וכמובן הקינוחים – שיערות קדאיף ופאסיפיק ברולה… על כל המנות עוד רגע נעבור ונדבר :).

אז ככה… סושי – הקומבינציה נדיבה, מנה גדולה, ומבחינת הטעם – לא רע. לא הייתי אומר שזה הסושי הטוב ביותר שאכלתי (ותאמינו לי, אכלתי המון סושי במקומות שמתמחים בזה), אבל בהחלט לא רע, ומספק תמורה מלאה למחיר של המנה. הקומבינציה כללה פוטומאקי, סשימי טונה, אינסייד אאוט סלמון אבוקדו, טונה אבוקדו וניגירי סלמון וטונה. אגב, אחד הדברים שאני אישית לא הבנתי זה למה היה צריך לצרוב את הסשימי טונה.

הסלט הויאטנמי (44 ש"ח) – נחמד, אבל לא מעבר לזה. הייתי מגדיר אותו כרעיון מצוין, ביצוע – טעון שיפור. רוטב המיסו, עלי גפן ובוטנים לטעמי לא התחברו, וקוביות הדניס היו דיי משעממות.

המנה הבאה – פה אני חייב להחמיא לשף על הרעיון. ניוקי סלמון (60 ש"ח), כלומר, רצועות סלמון עטופות בצק ניוקי ברוטב חלב קוקוס ולימון, וסשימי סלמון בצד. הפעם סשימי היה לא צרוב, וזה כבר יותר קרוב מבחינתי למקור. הרעיון של הניוקי דווקא דיי אהבתי, אז פה אני בהחלט אומר שאפו לשף אביעד בן שבת.

מנה שמבחינתי לקחה את המקום הראשון בין המנות הראשונות – קרפצ'יו סלק (38 ש"ח). הטעמים הפתיעו – חמיצות של מיץ לימון מאוזנת בשמן זית והארומה של פסטו, שהשתלבו עם הטעם של הסלק… ממש נהניתי מהמנה הזאת.

ספייסי צ'יקן (56 ש"ח) – עוד מנה ראשונה, לא רעה בסך הכל, שמורכבת מקוביות חזה עוף בטמפורה, מטוגנות ומצופות ספייסי מיונז, מוגשות עם טוסט סיני וסלט אפל שאלות ווואסבי. כמו שאמרתי, מנה לא רעה בכלל, למרות שאני בגדול לא ממש חובב חזה עוף. אבל שוב, תמורה טובה למחיר.

כעת – למנות העיקריות. התחלנו מקארי אדום תאילנדי (98 ש"ח) – נתחוני סינטה מוקפצים עם שרי, שעועית ירוקה וחציל, עם רוטב קארי תאילנדי, מוגשים עם אורז. מנה יפה וטובה, רק שאני לא אוהב שעועית, לכן דיי וויתרתי. אבל חוץ מהשעועית – המנה מצויינת! 🙂

הברביקיו הקוריאני – כשהשם של המנה הזאת נאמר בקול רם, מייד כל ה"אנטנות" שלי התחילו לרעוד :). ברביקיו – זה אני, לא? הסתבר שזה לא ממש היה ברביקיו קוריאני, עם גריל היבאצ'י על השולחן… זאת מנה שמוגשת כסוג של "הרכבה עצמית" מנתחי סינטה במרינדה מבוססת סויה, עלי אנדיב ואורז. כמו שהסבירו לנו, הדרך הנכונה לאכול את זה היא בצורה של כזה סנדוויצ'. הבשר – טעים, הרוטב מנגן יפה, אבל האנדיב הפריע לי. אולי זה כי אני לא אוהב אנדיבים, אבל זה אני… המנה מרשימה מאוד, טעימה ומעניינת. אני באמת חושב שזו יכולה להיות גולת הכותרת של מנות עיקריות, ואם תחלוק את מקומה שם, אז רק עם פילה בקר, שעליו נדבר עוד מעט.

אז הנה הבשר

והנה – שאר המרכיבים

וכך זה נאכל

פילה סלמון מיסו (85 ש"ח) – שוב, רעיון טוב, ביצוע לא משהו. הדג לטעמי היה עשוי מדיי, העור קשה ובלתי נחתך… אז למרות שהטעמים מתחברים יפה, את המנה הזאת אני לא כל כך אהבתי.

ברווז פקין (108 ש"ח) – מנה אסיאטית קלאסית, בשר ברווז ברוטב שזיפים קר עם שיערות מלפפון וטורטייה.

המנה השניה שחולקת את המקום הראשון יחד עם הברביקיו הקוריאני היא זו – פילה בקר בגריל (125 ש"ח), המוגש עם אורז תאילנדי מוקפץ, קימצ'י ורוטב סצ'ואן. אבל הקטע המעניין ביותר זה ההגשה הכל כך אוטנטית בתוך עלה בננה. במזרח הרחוק משתמשים בעלי בננה גם בזמן הצליה כדי התת לבשר ארומה נוספת, אז פה השף שיחק עם האלמנט הזה מאוד מעניין.

מנות הקינוחים – טעמתי את השיערות קדאיף וחלבה – קינוח דיי סתמי כזה

ופאסיפיק ברולה – עוגיית תבלינים פריכה עם קרם לימון, מרנג, קרם ברולה קפוא וטוויל שקדים (35 ש"ח). מתוק, טעים, אין משהו ממש מיוחד אבל גם המחיר לגמרי הגיוני. שוב, תמורה מצויינת למחיר.

לסיכום, כמו שאמרתי, זהו מקום מצויין להינות בו מאוכל עם ניחוח אסיאטי אם אתם שומרי כשרות. המנות גדולות, נדיבות, השף באמת הצליח לתת לתפריט הביסטרו את הפן המיוחד של המזרח הרחוק, ולמרות שמנות מסויימות סתמיות ומשעממות, ישנן מנות באמת טעימות ומעניינות, כמו הפילה בקר או הברביקיו הקוריאני. וכמובן, הנוף משגע לגמרי (תודה ליונית צוקרמן על הצילום של הנוף).

הכתובת של ביסטרו פאסיפיק – מלון קראון פלזה, רחוב הירקון 145 בתל אביב. כאן – אתר המסעדה.