מזג אויר לא בדיוק פינק אותנו בשבועות האחרונים… אז הוצאתי את סיר ה"קזאן" של סבתא שלי, סוג של חצי-כדור עשוי סגסוגת עלומיניום יצוקה, שבו אני מבשל את כל מה שדורש זמן רב על האש, והחלטתי שאני עושה מחווה למה שסבתא שלי היתה מבשלת כמעט מדי שבוע כשהייתי ילד. קוביות בקר, בצל, גזר, תפוחי אדמה… בקיצור – הדברים הפשוטים והטעימים.
שלום!
כשהעליתי את התמונה הזאת בעמוד הפייסבוק שלי הכותרת הייתה "המבורגרים ושיפודים". חברים דוברי היוונית שלי (ויש לי הרבה כאלה, הודות לעבודה בחברה עם מרכז פיתוח בקפריסין) אמרו לי שזה סובלאקי, ולכן החלטתי לקחת את הפוסט הזה לכיוון היווני. אז היום – קבבים יווניים – mpiftekia – וסובלאקי פרגיות!
היי!
מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי או מכיר אותי אישית יודע, שהשורשים שלי הם במזרח אירופה. אך אם לדייק, מדובר בחבל ארץ שלא הרבה שמעו עליו – בסרביה. זהו אזור יחסית קטן שנמצא בין מולדובה, אוקראינה והים השחור. במשך כל ההיסטוריה האזור היה לטרף נחשק – מי רק לא כבש אותו. טורקים, רומנים, רוסים, מולדבים ועוד חבורה לא קטנה של עמים שתקופות שלטונם באזור היו יחסית זניחות… בכל אופן, כל העניין הזה יצר מטבח ייחודי ומאוד ססגוני, וזה בדיוק המטבח שאני זוכר מהילדות. אחת המנות היותר אופייניות למטבח הבסרבי והרומני היא mititei, או מה שאנחנו מכירים בתור הקבב הרומני. אז הנה הגרסה שלי, שמבוססת על זיכרונותיי ועל חוש ההרפתקנות שלי באוכל.
המבורגר בימינו הוא הג'אנקפוד האולטימטיבי… אבל לדעתי זו סטיגמה, שנדבקה למאכל הזה שלא בצדק. המבורגר טוב רחוק שנות אור מלהיות ג'אנק, ואם עושים אותו בלי תוספות מיותרות, אחד המאכלים הטעימים ביותר שאי פעם ירדו מהגריל.
היום אני רוצה להראות לכם את המתכון שלי להמבורגר בקר וטלה, שאני מכין באופן קבוע כבר שנתיים, כי הבנים שלי פשוט לא מוותרים לי עליו אף סופ"ש!
קבב זה אחד המאכלים היותר מפורסמים במזרח התיכון, אגם הים התיכון ודרום אסיה. יש מאוד סוגים ושיטות הכנה, ולא מעט שמות שונים למנה הזאת, אבל המשמעות היא אותה משמעות – בשר צלוי על האש. הפעם – הגרסה הארמנית לקבב על שיפוד – לולה קבב (Lüle kebab). להמשיך לקרוא
המבורגר, ללא ספק, הוא הג'אנק פוד הקלאסי. רשתות המזון המהיר הענקיות, כמו "מקדונלד'ס" ו"בורגר קינג", נבנו סביב המנה הזאת, שכל מהותה – קציצת בשר בלחמניה. הפעם – המתכון שלי להמבורגר עסיסי, טעים והכי חשוב – פשוט ומהיר!
סטייק… אחת המנות הכי קדומות והכי ראשוניות שיש. ברגע שאדם קדמון הבין שבשר צלוי הוא טעים יותר, הדבר הראשון שהכין היה נתח בשר על האש, או, במלים אחרות, – סטייק! הפעם הכנתי את זה בדרך הפשוטה ביותר, ודווקא כך אני רוצה להדגים לכם את ארבעת הכללים להכנת הסטייק המושלם, כמו שאני מכיר אותם.
כבר כמה שנים, מאז שלמדתי בכלל מה זה עישון בשר ודגים, רציתי שתהיה לי מעשנת. אמיתית, כזאת שאפשר לעשות שם את כל הדברים המגניבים שרואים רק בתחרויות הברביקיו בטקסס או בתכניות בישול. בשבוע שעבר משפחת ה-Weber אצלי על הגג התרחבה. Weber Smokey Mountain – מעשנת דמויית תא המילוט של ספינת חלל הצטרפה למערך האש. ואם כבר ניסוי כלים ראשון – אז בכל הכח. שפיץ שייטל, פיקנייה (שפיץ צ'אך), כרעי עוף ברוטב משמשים פיקנטי… והכל – על טהרת ה-Low & Slow הקלאסי.
היום הרביעי התחיל בנסיעה לעיירה קסטלינה (Castellina), שלמרות שהיא היתה נחמדה ומעניינת, זאת עדיין היתה מבחינתי רק תחנת הביניים בדרך לאירוע העיקרי – סיור וטעימות היין ביקב קאסה סולה (Casa Sola), או בעברית – הבית הבודד. בהמשך, סיירנו ב"עיר הפעמונים" – סאן ג'ימיניאנו (San Gimignano), שבנוסף לביקור בגלידריה שהוכתרה כאלופת העולם בגלידות, גם סיפקה לנו חוויה שיכלה להסתיים, איך לומר… רועש למדי 🙂 .
דם, אש ותמרות עשן 