שלום, נעים להכיר. שמי רגינה, האחות הקטנה של אדוארד, שפתח ומנהל את הבלוג הטעים הזה. אני מצטרפת לבלוג אחרי חודשים ארוכים שאדוארד "חיזר" אחריי בניסיונות שכנוע להצטרף עליו. אז בתור התחלה טעימה, אני מביאה איתי את לחמניות הצימוקים המתוקות שלי, ככה, שההתחלה שלנו תהיה מתוקה וטעימה. להמשיך לקרוא
המתכון הזה מבוסס על מתכון לעוגיות שקראתי בירחון ה-Saveur שאני מנוי עליו זה חצי שנה. באמת אחד הקלים שאי פעם ראיתי, וכדי להיות קצת מקורי, החלפתי את אגוזי המקדמיה בשקדים. נו טוב, בסדר… פשוט בסופר שליד הבית לא היו אגוזי המקדמיה, טוב? :). להמשיך לקרוא
אני מאוד אוהב להסתובב ביפו העתיקה. במיוחד – הנמל, הרחובות מעל, כיכר הקדומים, כיכר השעון, שוק הפשפשים… בזמנו גם כתבתי על הסיור הקולינרי המדהים בשוק הפשפשים – כאן הסיפור המלא על זה. אז הפעם הוזמנתי למסעדה דיי חדשה, שנפתחה ממש בשוק הפשפשים, ברחוב רבי יוחנן 8 – מסעדת "Fleamarket", הלא היא "שוק הפשפשים" :). עד שקיבלתי את ההזמנה, לא שמעתי בכלל על המקום הזה, אבל מאחר ואני באמת חושב שמבחינה קולינרית יפו היא ללא ספק אחד המוקדים היותר ססגוניים בארץ, דיי קפצתי על ההזדמנות. חוץ מזה, קראתי כל מיני תגובות סותרות ברשת, אז רציתי לבוא כדי לחוות את זה בעצמי, וכמובן לשתף אתכם :). אז ביום רביעי שעבר, שעה 8 בערב, אני ואשתי הגענו למסעדה לארוחת ערב. להמשיך לקרוא
פודינג לחם… יש כל כך הרבה ניסיונות להסביר, איך המנה הזאת נולדה, וכולם מסתובבים סביב אותו רעיון – ניצול לחם יבש. זאת אחת המנות, שאין לה "מתכון קלאסי"… אז הפעם אני הלכתי על מתכון בהשראת הקינוח, שמוגש במסעדת "Mat & Nadie's Restaurant" בניו אורלינס. שוקולד לבן, שקדים, אגוז המוסקט, תערובת ה-Custard העשירה – זה מטורף כמה שזה מושחת! להמשיך לקרוא
את הפוסט הזה רציתי לכתוב ביום שישי האחרון, 14 לדצמבר, יום, שעד לפני קצת יותר מ-6 שנים היה אחד השמחים בחיי. זה היה היום שבבוקר הייתי מתקשר לאבא שלי ומאחל לו מזל טוב ליום ההולדת. אחר כך היינו מנהלים את אותה השיחה משנה לשנה – הוא היה אומר שהוא לא רוצה שום מסיבה, ואני הייתי מתעקש על לחגוג לו את יום ההולדת. אבא שלי פשוט לא אהב את ימי ההולדת שלו. כזה הוא היה. שנינו ידענו שבסוף הוא יוותר וכולנו נשב סביב השולחן בערב, כל המשפחה, ונשתה, נאכל, נשמח…
אבל ב-15 למאי 2007 אבא שלי הלך לעולמו… הלך באופן כל כך פתאומי, שכולנו במשך חודשים ארוכים לא הצלחנו להפנים שהוא איננו. הוא היה בשבילי בדיוק כמו שנאמר במשפט הידוע ההוא – Son's first hero. דמות להערצה, חבר, מורה לחיים… כמה עוד רציתי ללמוד ממנו, מניסיון החיים שלו ומהידע האדיר שהיה לו. אבל אלה החיים. אבא שלי, יהיה זכרו ברוך, איננו איתנו. אבל הוא בליבי ובלב כל מי שאהב תמיד. וזה העיקר. להמשיך לקרוא
את המחצית הראשונה של השבוע שעבר אני ביליתי בנסיעת "בזק" לווינה. אז אם היה לכם קר בימים האחרונים, תחשבו ששם הטמפרטורה היא באיזור ה-2-3 מעלות מתחת ל-0, ורוח. אגב, זה ממש לא מנע ממני להסתובב באחד הערבים במה שהווינאים קוראים לו "Christkindlmarkt" – שוק חג המולד. על זה אני מכין פוסט נפרד, קצר, אבל מאוד קולע, לפחות מבחינת התמונות :). בכל אופן, התחלתי דווקא מנושא הקור, כי המתכון הפעם הוא דווקא לימים קרים וגשומים, ומגיע לא ממש מאוסטריה, אלא מהצד השני של הרי האלפים – איטליה. בדובר באוסובוקו בסגנון איטלקי, ועוד מעט תבינו מדוע. להמשיך לקרוא
באחד הפוסטים הקודמים סיפרתי על הביקור שלי במסעדה של בובי פליי – Mesa Grill בוגאס. אין ספק שהאיש הזה הוא אחד מהשפים היותר אהובים עליי, בתור גורו של ברביקיו, אחרי, כמובן, סטיבן רייקלן, שמהספרים שלו נדבקתי ב"חיידק" הקטלני הזה :). בכל אופן, המנה הזאת היא בהחלט בהשראת המנות שהכין בובי פליי באחת מתכניותיו בערוץ FoodNetwork, בשם "Barbecue Addiction" – סטייק מנתח הפריים ריב (אנטריקוט על העצם), במשקל של 1 ק"ג, עם סלט שגם הוא כולו עשוי על הגריל – עגבניות שרי צלויות, פטריות שמפיניון צלויות וצנוברים קלוים. להמשיך לקרוא
יש הרבה מסעדות עם דירוג מישלין בלאס וגאס, כמו, למשל, מסעדת Mesa Grill של בובי פליי, עטורת כוכב מישלין אחד, שעליה סיפרתי כאן. יש את Guy Savoy, עטורת שני כוכבים… אבל יש רק מקום אחד בכל לאס ווגאס, היכול להתגאות בשלושה כוכבי מישלין, וזאת המסעדה של השף ז'ואל רובושון (Joël Robuchon), הנמצאת במלון MGM Grand. המקום הזה, כמו שעוד רגע תראו, הוא חוויה מיוחדת במינה למי שאוהב ומבין את האומנות שבקולינריה עילית. להמשיך לקרוא
זה לא סוד שאני לא ממש שומר כשרות. יותר נכון, ממש לא שומר. אבל לפעמים יש מקרים, שבהם האורחים שמגיעים מעדיפים לא לערבב בשר וחלב, או צליאקים, או כל סיבה אחרת שבגללה אין כל כך אפשרות להציע את הקינוחים הרגילים שלכם – עוגות, גלידות וכדומה. כמובן, יש גם את חג הפסח, שבו הקמח הוא, נאמר כך, מחוץ לתחום. אז הפעם יש לי הצעה לעוגה, שיש בה בסך הכל 4 מרכיבים, וההכנה שלה פשוטה בצורה מגוכחת. אני מדבר על עוגת שקדים. להמשיך לקרוא
הפוסט הזה שכב אצלי "במגירה" כבר משהו כמו חודש, והיום במקרה נתקלתי בו במדור ה"טיוטות" והחלטתי שהוא נזנח שלא בצדק.
מזמן כבר רציתי לומר משהו על הנושא של אתרי "מחשבונים" כמו ה"מנגולטור" ודומים לו. אני לא בא למתוח ביקורת על האתרים האלה, או לקבוע כמה הם טובים או מועילים. ומצד שני, אני כן אגיד, שלי אישית אף אתר כזה לא היה מתאים. מסיבה אחת מאוד פשוטה – יותר מדיי הנחות יסוד. לדוגמא, יש סוג של סטיגמה כזאת, שילדים אוהבים נקניקיות. או שתמיד יש כנפיים. אז מה אני אמור לעשות, אם אותה חבורה שבשבילה אני הולך להכין ארוחת מנגל או גריל לא סובלת נקניקיות ומחשיבה את העוף למנה צמחונית? :). בכל אופן, אני הולך לספר לכם על השיטה שלי לחישוב כמויות, שהוכיחה את עצמה כבר לא פעם ולא פעמיים, ועוד אף פעם לא נשארו אצלי אנשים רעבים, ולא הייתי צריך לקחת דברים הביתה. להמשיך לקרוא
דם, אש ותמרות עשן 