היי!
היום אני רוצה לספר לכם על מתכון פשוט במיוחד למנה שאני זוכר מאז גיל 4 בערך. זאת היתה סוג של ברירת מחדל לארוחות הבוקר בבתי ספר וגני ילדים במולדובה, כשהייתי ילד. זה מסוג המאכלים, שאו שאתה מת על זה, או שזה הסיוט הקולינרי הנורא ביותר שלך 🙂 . בכל אופן, אתמול במעדניית הבית שלי הבעלים פינק אותי ב-2 קילו ריקוטה טרייה במחיר מצחיק של 5 דולר, אשתי שלפה מהמגירה את המתכון הזה, ואני נתתי לו את הטאצ' סיום של המייפל…
המבורגר בימינו הוא הג'אנקפוד האולטימטיבי… אבל לדעתי זו סטיגמה, שנדבקה למאכל הזה שלא בצדק. המבורגר טוב רחוק שנות אור מלהיות ג'אנק, ואם עושים אותו בלי תוספות מיותרות, אחד המאכלים הטעימים ביותר שאי פעם ירדו מהגריל.
היום אני רוצה להראות לכם את המתכון שלי להמבורגר בקר וטלה, שאני מכין באופן קבוע כבר שנתיים, כי הבנים שלי פשוט לא מוותרים לי עליו אף סופ"ש!
המבורגר, ללא ספק, הוא הג'אנק פוד הקלאסי. רשתות המזון המהיר הענקיות, כמו "מקדונלד'ס" ו"בורגר קינג", נבנו סביב המנה הזאת, שכל מהותה – קציצת בשר בלחמניה. הפעם – המתכון שלי להמבורגר עסיסי, טעים והכי חשוב – פשוט ומהיר!
בפרק הזה (והאחרון) של היומן החלטתי לשלב את הימים ה-5 וה-6 של הטיול. אלה היו ימים עמוסים בנופים, עיירות, מקומות… במקום לחפור לכם במלים אני שוב אתן לתמונות לדבר. דרכנו – למעבר הרים Consuma שבהרי קסאנטינו, טירת Castello di Poppi והעיר ארצו (Arezzo). בנוסף, סיפור של ארוחת ערב במסעדה מאוד מיוחדת – Osteria Il Canto del Maggio.
היום השני במסע הקולינרי בטוסקנה… התכנון של היום – להגיע למונטפולצ'יאנו, משם – לסיור וארוחת צהריים בחווה אורגנית Podere Il Casale, להמשיך לעיירה מונטלצ'ינו, הבית של יינות הברונלו ולקראת הערב להגיע לווילה שבה העברנו את ארבעת הלילות הבאים.
כשאני עושה פיקניק או ארוחת ברביקיו, תמיד יש את הזמן הזה, כשכולם מחכים לאוכל, אבל הבשר עוד לא מוכן. את המנה הזאת אני אוהב להגיש בדיוק במצבים כאלה, יחד עם משקה, קוקטייל או יין קאווה, ככה, להדליק לאורחים את התאבון. המתכון הזה פשוט מאוד, ואפשר להכין את הכל מראש, כך שלהכין אותו ייקח בדיוק 4 דקות :).
את הפוסט הזה רציתי לכתוב ביום שישי האחרון, 14 לדצמבר, יום, שעד לפני קצת יותר מ-6 שנים היה אחד השמחים בחיי. זה היה היום שבבוקר הייתי מתקשר לאבא שלי ומאחל לו מזל טוב ליום ההולדת. אחר כך היינו מנהלים את אותה השיחה משנה לשנה – הוא היה אומר שהוא לא רוצה שום מסיבה, ואני הייתי מתעקש על לחגוג לו את יום ההולדת. אבא שלי פשוט לא אהב את ימי ההולדת שלו. כזה הוא היה. שנינו ידענו שבסוף הוא יוותר וכולנו נשב סביב השולחן בערב, כל המשפחה, ונשתה, נאכל, נשמח…
אבל ב-15 למאי 2007 אבא שלי הלך לעולמו… הלך באופן כל כך פתאומי, שכולנו במשך חודשים ארוכים לא הצלחנו להפנים שהוא איננו. הוא היה בשבילי בדיוק כמו שנאמר במשפט הידוע ההוא – Son's first hero. דמות להערצה, חבר, מורה לחיים… כמה עוד רציתי ללמוד ממנו, מניסיון החיים שלו ומהידע האדיר שהיה לו. אבל אלה החיים. אבא שלי, יהיה זכרו ברוך, איננו איתנו. אבל הוא בליבי ובלב כל מי שאהב תמיד. וזה העיקר. להמשיך לקרוא
הפוסט הזה לא ממש שייך לסדרה על הטיולים שלי באמריקה, אבל הוא בהחלט שייך לנסיעה אחרונה שלי ללונדון. אל על, כידוע, לא טסים בשבת, לכן הטיסה שלי לארץ היתה ב-22:30 במוצאי שבת. הצ'ק אאוט במלון הוא 11 בבוקר, ובמשך היום אני ועמיתה שלי לעבודה הסתובבנו ברחובות לונדון. טוב נו, בעיקר באוקספורד סטריט, רחוב הקניות הכי סוער בלונדון :).
כשהגיע הזמן לארוחת צהריים, נכנסנו למסעדה איטלקית קטנה לא רחוק מכיכר הפיקדילי, בשם Fratelli la Buffala, או בעברית – משהו כמו אחוות הבופלו :). התפריט הציע כמה וכמה סוגי פסטה ברטבים שונים, וגם מנות כמו La Bufalata – שזה פשוט כדור מוצרלה בופלו טעימה במיוחד עם ירקות אנטיפסטי… אבל המנה שבאמת גנבה את ההצגה מבחינתי היתה ה- Lo zuccotto di melanzana – חציל ממולא קרם ריקוטה, ואמרתי לעצמי שאני פשוט חייב לשחזר את ההנאה הזאת בבית. עשיתי קצת חקירות לגבי המנה – והתוצאה לפניכם :). תהנו! להמשיך לקרוא
הפעם אני רוצה להזמין אורח. יותר נכון – אורחת. ועוד יותר נכון – הגברת, שבזכותה לי יש את הזמן והכוח לבשל, לכתוב, לצלם ולהסתובב במקומות מעניינים (כדי לספר עליהם אחר כך). היום אני נותן את הבמה לאשתי, אורית. להמשיך לקרוא
לפעמים השם של אדם או מקום כלשהו הופך, מסיבות כאלה ואחרות, למשהו הרבה יותר רחב מסתם שם. זה בדיוק מה שקרה ל"קורדון בלו". השם הזה, משום מה, נתפס אצל הרבה אנשים כשם נרדף למנה, שיש בה אלמנט של גבינה בתוך בשר. כמובן, שאין שום קשר בין שני הדברים, אבל למה להרוס סטריאוטיפים? גבינה בתוך בשר? יאללה, למה לא?! להמשיך לקרוא
דם, אש ותמרות עשן 