יש הרבה מסעדות עם דירוג מישלין בלאס וגאס, כמו, למשל, מסעדת Mesa Grill של בובי פליי, עטורת כוכב מישלין אחד, שעליה סיפרתי כאן. יש את Guy Savoy, עטורת שני כוכבים… אבל יש רק מקום אחד בכל לאס ווגאס, היכול להתגאות בשלושה כוכבי מישלין, וזאת המסעדה של השף ז'ואל רובושון (Joël Robuchon), הנמצאת במלון MGM Grand. המקום הזה, כמו שעוד רגע תראו, הוא חוויה מיוחדת במינה למי שאוהב ומבין את האומנות שבקולינריה עילית.

ז'ואל רובושון נולד בצרפת, ובצעירותו עבד כטבח בבית ספר סמינריוני שבו למד. בגיל 15 הוא הופך להיות השוליה במלון  Relais of Poitiers בעיירה שבה נולד, ומתחיל בתור שף המאפים (Pastry chef). בשנת 1966 הוא מתקבל להיות השף הרשמי של מרוץ ה-Tour de France, והעבודה הזאת מאפשרת לו לנסוע ברחבי צרפת וללמוד את האופי הקולינרי של כל איזור בו ביקר. בגיל 28 ז'ואל רובושון הופך להיות השף הראשי של המלון Harmony-Lafayette, ובשנת 1989 זוכה לתואר "שף המאה" שניתן לו על ידי "Gault et Millau", מדריך המסעדות מהיותר יוקרתיים בצרפת. מאוחר יותר, הוא פותח את המסעדה הראשונה שלו בפריז בשם Jamin, שמקבלת את הכוכב הראשון שלה בתוך 3 חודשים, את הכוכב השני – אחרי שנה, ורק שנה אחר כך – את הכוכב השלישי. זו המסעדה היחידה בכל ההיסטוריה של מדריך המישלין, שעלתה לדרגה של 3 כוכבים בזמן כה קצר. בגיל 31 ז'ואל רובושון זוכה לפרס ה-"Meilleur Ouvrier de France", על הישגיו היוצאים מן הכלל בתחום האומנות הקולינרית. כדי להשלים את התמונה, אזכיר גם, שבשלב מסויים הוא הדריך שפים כמו גורדון ראמזי, שעליו כתבתי בהרחבה כאן וכאן, או אריק ריפרט ומייקל קיינס. בשנת 2005 ז'ואל רובושון פותח את המסעדה שלו במלון ה-MGM Grand בלאס ווגאס, אחרי הצלחה מסחררת של המסעדות שלו בפריז ובמקאו.

אפשר לומר, שז'ואל רובושון עיצב למעשה מורשת קולינרית משלו. הוא לקח את המטבח הצרפתי המסורתי, למד אותו על בוריו, ולבסוף עיצב אותו מחדש תוך שהוא חוקר ומשלב טעמים חדשים, מרכיבים חדשים, השפעות ממטבחי עולם וטכניקות שונות. מעצם היותו פרפקציוניסט, המטבח של ז'ואל רובושון הפך לסמל קולינרי בפני עצמו וזכה להמון מעריצים ברחבי העולם.

השף בפעול במסעדת Joël Robuchon הוא בחור בשם קלוד לה טוא (Claude Le Thoic), שבפני עצמו הגיע להישגים מרשימים בתחום הקולינרי, וביניהם פרס ה-James Beard בשנת 2010 – Best Chef: Southwest.

עד כאן החלק התיאורטי. בואו נראה מה האיש מגיש במסעדה שלו.

השולחן…

עגלת הלחמים:

והנה מה שבחרנו. משמאל – בגט עם בייקון, מימין למעלה – לחם חלב, מימין למטה – לחם עם גבינת עיזים.

ואז לקחנו עוד קצת. משמאל – לחם עם גבינת גרוייר, מימים – פוקאצ'ה זעפרן.

וכמובן, חמאה ושמן זית:

ושיהיה ברור, כך החמאה מגיעה לשולחן. הגוש הזה, לדעתי, שוקל משהו כמו 3 ק"ג.

וכעת אפשר להתחיל. אז, ה-Amuse Bouche (שעשוע חיך) – גספאצ'ו עגבניות שרי עם קרם ריקוטה ופיסטוקים.

מנה ראשונה – אספרגוס עם סלט מימוזה וקוויאר שחור.

מנה ראשונה נוספת – לובסטר שלוק עם קרם קרובית מצונן וג'לי טונה בוניטו.

עברנו למנות עיקריות… ברווז עם כבד אווז ועגבניות שרי ממולאות, מוגש עם קרם-פירה תפוחי אדמה.

מנה עיקרית שניה – לובסטר וקלמרי ממולא צלויים על הגריל, על קציפת חליטת קארי ירוק.

וכעת למשהו שהרבה היו מעדיפים להרכיב ממנו את כל הארוחה – הקינוחים :).

אפרסק עם קצף שמפניה רוזה ומוס שמפניה רוזה.

והנה המוס פיסטוקים עם סורבה פטל וגנאש שוקולד.

ולסיום הארוחה – מבחר צנוע של הפטיפורים.

כן כן, צנוע :). וזה מה שבחרנו מכל השפע הזה:

ומהצד השני:

ותמונת "כרטיס הביקור" 🙂

אז הנה, מסעדת 3 כוכבי מישלין השניה ברשימה שלי, שביקרתי בה. ואני אסכם זאת כך: חיים רק פעם אחת, והחוויות האלה, אם אתם מעריכים ואוהבים את הבישול העילי, הן פשוט שיא השיאים. כמובן, אהיה גלוי אתכם – החוויה הזאת ספציפית בווגאס אינה זולה. המחיר לארוחה כזאת לאדם הוא 250$ לפני הטיפ והיין. אבל בינינו – המחיר הוא לא לאוכל תכלס. מדובר פה באומנות לשמה. ולאומנות, ועוד ברמה כזאת, יש מחיר.

זהו! וחכו לפרק הבא – נדבר על השפים אלברט ומישל רו, על כפר Bray ליד לונדון, ועל מסעדת ה-3 כוכבי מישלין הוותיקה והמפורסמת ביותר באנגליה – Waterside Inn.