קבב זה אחד המאכלים היותר מפורסמים במזרח התיכון, אגם הים התיכון ודרום אסיה. יש מאוד סוגים ושיטות הכנה, ולא מעט שמות שונים למנה הזאת, אבל המשמעות היא אותה משמעות – בשר צלוי על האש. הפעם – הגרסה הארמנית לקבב על שיפוד – לולה קבב (Lüle kebab).
השם מגיע משפה טורקית – לולה (Lüle) זה צינורית. למעשה, זה קבב בצורת נקניק שמשופד על שיפוד מתכת. במקור הבשר הוא בשר טלה, אבל אני לקחתי את זה לכיוון קצת שונה והכנתי את הקבב מבשר בקר.
מצרכים:
- 500 ג' צוואר בקר טחון
- 500 ג' בשר צלעות טחון
- 2 בצלים בינוניים
- 1 כף פפריקה מתוקה מעושנת
- 1 כף מלח
- 1 כף פלפל שחור טחון
- 1/2 כפית כמון טחון
- 1/2 כפית אבקת שום
- 1/4 כוס מי קרח
אז ככה… יש כאן 2 טריקים, שיגרמו לקבב שלכם להיות מאוד עסיסי וטעים. הראשון – בצל. הבצל צריך להיות טחון ממש לפירה. אני משתמש במעבד מזון. השני – מי קרח. הוספת מי הקרח בזמן הלישה של עיסת הבשר גורמת לו לעסיסיות מיוחדת.
מתחילים בטחינה של הבצל לפירה במעבד מזון. אחר כך – מערבבים את כל המרכיבים, חוץ מהמים, בקערה, ותוך לישה מוסיפים את המים עד שהכל נספג. מכסים בניילון נצמד ושומרים במקרר לפחות ל-3-4 שעות, כדי שהטעמים יתאחדו.
עוד נקודה מאוד חשובה – למנה הזאת נצטרך שיפודים שטוחים. שיפודים עגולים לא יתאימו כלל, ושיפודי עץ אני פשוט לא ממליץ, בגלל החום הגבוה של הצליה. שיפודי עץ פשוט יישרפו. לוקחים מעט מהעיסה, בערך כמה שנכנס ליד, ויוצרים כדור. תוקעים את השיפוד באמצע הכדור ומתחילים להדק את הבשר על השיפוד בתנועות של היד, עד שהבשר מתפשט על השיפוד בצורת נקניק. אני ממליץ לא לעשות את הקבבים עבים, כי זה יקשה על הצליה שלהם. עובי של כ-3 ס"מ יהיה מצוין.
צליה של הבשר – בחום גבוה, ישר מעל לפחמים. אגב, בצליה הזאת אני לא ממליץ להשתמש ברשת. אם בכל זאת אתם רוצים לצלות את הקבבים על הרשת, אז כדאי לשמן טוב מאוד כדי שהבשר לא יידבק. זמן הצליה – 8-10 דקות, כשכל 2-3 דקות הופכים את השיפודים.
הגשה מסורתית של לולה קבב היא על פיתה או לאפה, בליווי בצל ירוק ועשבי תיבול (פטרוזיליה, כוסברה וכו').
זהו! בתאבון!
דם, אש ותמרות עשן 
נראה מדהים. מבטיח לנסות
יוני, תהנה בטוח!
בהצלחה!
אדי הכנתי היום את הקבבים האלה. קודם כל יצא מצוין וקיבלתי הרבה מחמאות על המנה הזו. אז תודה רבה
עכשיו לגבי המינונים: לי אישית היה חסר מלח אז אחרי קבב ניסיון הוספתי עוד שתי כפיות מלח לתערובת. בנוסף, אם הייתי מבצע את המינונים לפי המתכון התערובת הייתה יוצאת נוזלית מדיי. סיננתי קצת ממי הבצל והוספתי רבע כוס מי קרח ועדיין התערובת יצאה מעט נוזלית מדיי. אז הייתי מציין שכדאי לסנן את כל המי בצל כדי שלא יצא נוזלי מדיי.
המון תודה! אגב זאת פעם ראשונה שאני
מכין קבב לבד ויצא מעולה בעזרת המתכון שלך שנתן לי ביטחון!
יוני, דבר ראשון אני שמח.
דבר שני – זה מאוד תלוי מה נקרא אצלך בצל בינוני, וגם יש בצלים שונים. אני לא סיננתי, והעיסה לא היתה נוזלית. זה גם תלוי בכמה זמן אתה לש את הבשר. אבל! זה כל העניין בלבשל – אתה תמיד תצטרך בכל מתכון להפעיל גם את שיקול ה"הרגשה". מתכונים הם לא מדע מדויק, כי עצם המצרכים באיכות והסוג שלהם יכולים להיות שונים.
אני הרבה פעמים לוקח, למשל, מתכון אמריקאי ומתאים אותו למצרכים הישראלים. תתפלא כמה דברים אני צריך לשנות, ולפעמים לוקח לי 5-6 ניסיונות עד שהמתכון סוף סוף נותן תוצאה רצויה.
לגבי מלח – תשמע… עניין של טעם לחלוטין. אבל לומר לך את האמת, על טעמי הייתי בהחלט מוסיף, רק שאצלי אוהבים פחות מלוח.
ותודה רבה על התגובה הכל כך מפרטת!
אדוארד
אתה צודק. במחשבה שנייה אכן יכול להיות שהשתמשתי בשני בצלים גדולים. אבל בהחלט – תמיד כדאי להפעיל אינטואציה ולא ללכת באופן "עיוור" על מתכונים.
יש גם הבדל מבצל לבצל. לפעמים יוצא לי לקנות בצל שבאמת "יבש"… כמעט ואין מיץ. ולפעמים אני שואל את עצמי מי האידיוט שהזריק מים לתוך הבצל 🙂
בקיצור, תמיד עניין של תחושה. אגב, אותו דבר עם המלח.
בהצלחה!
חבל לסנן את מי הבצל, הם מרכך טבעי לבשר ויחד עם הלישה אמורים להוציא קבב נימוח וטעים.
אור, אם תשים לב, במתכון המקורי אני לא מסנן כלום. הכל תלוי בכמה מימי הבצל. תרא את כל התגובות – היתה שם בעיה שהעיסה יצאה נוזלית מדי. זו הסיבה שאמרתי שבמקרה כזה כדאי לסנן חלק או כל המים, או פשוט לוותר על המים הקרים.
תקרא גם את המתכונים האחרים שלי – אני משתמש המון במי בצל בדיוק למטרה שאמרת – זה מרכך טבעי מאוד חזק.
בהצלחה!
אדוארד
[…] יש מנה דומה מאוד שפרסמתי לפני זמן מה כאן, שבאה דווקא מטורקיה ומארמניה – לולה קבב , ואופן ההכנה […]