מזג אויר לא בדיוק פינק אותנו בשבועות האחרונים… אז הוצאתי את סיר ה"קזאן" של סבתא שלי, סוג של חצי-כדור עשוי סגסוגת עלומיניום יצוקה, שבו אני מבשל את כל מה שדורש זמן רב על האש, והחלטתי שאני עושה מחווה למה שסבתא שלי היתה מבשלת כמעט מדי שבוע כשהייתי ילד. קוביות בקר, בצל, גזר, תפוחי אדמה… בקיצור – הדברים הפשוטים והטעימים.
סינטה של חזיר בעיניי אחד הנתחים היותר שימושיים. מצויינת לסטייקים, כמו כן לשיפודים, ואפילו, כשמשטחים אותה, למילוי בכל מיני דברים טובים :). אבל הפעם אני מכין את הנתח השלם בתור צלי, ושיטת ההכנה היא הקלאסית ביותר שקיימת בעולם הברביקיו – צליה עקיפה.
אחרי שאתה מבקר בחורף במקום שבוא החורף הוא באמת חורפי, אתה מבין שאנחנו פה בארץ חיים בקיץ נצחי 🙂 . את ראש השנה האזרחית, אותו "נוביי גוד" שכל כך צחקו עליו בכל מקום אפשרי, אני ביליתי עם המשפחה במוסקבה, אצל חברים. חגיגה רוסית קלאסית עם כמויות אלכוהול ואוכל בלתי נתפסים, שלג, קור וכל הכיף החורפי הלא נורמלי שאין לנו כאן בארץ. אז היום אני רוצה להראות לכם מנה שבישלתי שם, בסיר יציקת ברזל ענקי, על מדורת עצים, שזה בפני עצמו היה כיף מטורף, וגם נתן למנה אופי לגמרי שונה – צלי ארנבת ברוטב לבן!
שבוע שעבר קרה לי מקרה ״מצער״ – קניתי נתח נאה של כתף בקר מס׳ 5, יפה, טרי ו… גיליתי שנגמר לי הגז :(. פשלה, מה אני אגיד…
אז החלטתי שאני לוקח את הבקר לכיוון התנור, ואת מה שאני הולך להציע לכם היום אני אפילו מתבייש להגדיר כמתכון. בואו נגיד, שזאת אחלה שיטה להכנה של צלי כתף. סיכמנו? 😉
דם, אש ותמרות עשן 