היום הרביעי התחיל בנסיעה לעיירה קסטלינה (Castellina), שלמרות שהיא היתה נחמדה ומעניינת, זאת עדיין היתה מבחינתי רק תחנת הביניים בדרך לאירוע העיקרי – סיור וטעימות היין ביקב קאסה סולה (Casa Sola), או בעברית – הבית הבודד. בהמשך, סיירנו ב"עיר הפעמונים" – סאן ג'ימיניאנו (San Gimignano), שבנוסף לביקור בגלידריה שהוכתרה כאלופת העולם בגלידות, גם סיפקה לנו חוויה שיכלה להסתיים, איך לומר… רועש למדי 🙂 .
הנה גלריה קטנה של העיירה קסטלינה
יקב Fattoria Casa Sola נמצא כ-30 ק"מ מפירנצה, במקום שנקרא Barberino Val d'Elsa, בלב איזור הקיאנטי קלאסיקו (Chianti Classico). הכרמים של היקב משתרעים על פני שטח של 30 דונם, ועל עוד כ-40 דונם נמצאים מטעי הזיתים.
ליינות של היקב הוענק תו ה-DOCG – זהו תו התקן המקפיד ביותר באיטליה, הוכחה שהיין הזה יוצר באיזור הקיאנטי קלאסיקו, על פי כל הסטנדרטים והחוקים. למשל, השימוש במילה "Classico" בהקשר ליין מותרת אך ורק ליין שיוצר באיזור מאוד מסויים של טוסקנה, ושימוש במילה "Riserva" מותר רק ליינות שיושנו לפחות שנתיים יותר מהרגיל. כל בקבוק גם מקבל אטם בעל מספר סידורי ממלכתי.
לב היקב הוא כמובן המרתף… מה אני אגיד לכם, כשאתה נכנס למרתף שנבנה במאה ה-15 ורואה את חביות האלון הצרפתי, מריח את הריח של היין מעורב עם הריח של העץ – את החוויה הזאת אי אפשר לתאר במלים.
ומרתף נפרד לכדי שמן הזית
כשהגענו לחדר הטעימות, השולחן כבר חיכה לנו…
עם צלחת הנקניקים והגבינה המסורתית
וכמובן אוסף היינות של היקב
התחלנו את הטעימות מיינות יחסית פשוטים – מונטרסיצ'ו (Montarsiccio) ופרליאמיצ'י (Pergliamici). יינות שולחן לא רעים, אבל לא משתווים אפילו למה שבא אחריהם.
אני חייב להודות… כשטעמתי את הקיאנטי קלאסיקו, הייתי מאוד מופתע. לא ציפיתי ליין כל כך נעים וטעים! אז היין הבא -Chianti Classico DOCG, שלפי המסורת מכיל לפחות 90% ענבי סנג'יובזה. הבציר – רק בידיים, לשמור על השלמות של הענבים. היין מיושן בחביות אלון צרפתי למשך 18 חודשים, ועוד 6 חודשים בבקבוק. ואם אנחנו מדברים על יין Chianti Classico Riserva DOCG, אז הוא מיושן 5 שנים בחביות אלון צרפתי, ועוד שנה בבקבוק… אני לא יכול לתאר לכם עד כמה נהניתי מהיין הזה. לומר את האמת – אני לא ממש מבין גדול בטעימות יין, אבל ברמה הכי פשוטה של טעים או לא, היין הזה הוא סופר טעים. מה המחיר? זה החלק שלגמרי הפיל אותי מהרגליים. 23 יורו לבקבוק…
יין הקינוח המתוק – Vin Santo – יין מעניין, שמיוצר בשיטה דומה ל-Ice Wine. הענבים נשארים על הגפן עד דצמברעד שהם מגיעים למצב של צימוק כמעט. התוצאה – יין מתוק מאוד, אבל ללא תוספת סוכר. הגשה מסורתית – עם עוגיית קנטוצ'יני שאותה שמים בתוך היין, ואוכלים כשהיא התרככה וספגה את כל היין מהכוס. אין לכם מושג כמה העסק הזה מענג!
והנה עוד כמה תמונות שצילמתי כשסיירנו ביקב.
יצאנו מהיקב קצת… מטושטשים, אבל די מהר התאפסנו על עצמנו והמשכנו לכיוון סאן ג'ימיניאנו – עיר המגדלים והפעמונים, ובית לגלידריה, שזכתה 4 פעמים באליפות העולם בגלידות. כן, יש אחת כזאת 😀 . הנה סרטון שהכנתי מהתמונות שצילמתי שם, אבל לפני כן… אם תהיתם, איך תרגישו כשפעמון ענקי יצלצל ממש מעל ראשכם, תאמינו לי, אתם לא רוצים את זה! כשעלינו על המגדל הגבוה ביותר בסאן ג'ימיניאנו, הפעמון שעל המגדל החליט שבא לו לצלצל, ככה, באיחור אופנתי של רבע שעה… מזל שהמנגנון שם מכני – זה נתן לי את הזמן להגיב ולסתום את האוזניים, כי אחרת אני ממש לא בטוח שהייתי מסוגל לשמור על עורות התוף של אוזניי 🙂
Gelateria Dondoli, הגלידריה שבשנים 2006-2009 הוכתרה כאלופת העולם לגלידה היא, למעשה, מקום יחסית קטן. אז אם אתם בסביבה ובא לכם לטעום מהגלידה של האלופים – תתכוננו לבזבז לפחות רבע שעה על עמידה בתור.
מה שכן – זה בהחלט שווה את זה! הגלידה – באמת אליפות העולם, בייחוד – האוכמניות.
היום הזה הסתיים בארוחת ערב במסעדה כפרית, שמבחינתי יכולה לתת פייט מאוד רציני לכמה וכמה מסעדות "גורמה" שיצא לי לבקר בהן. La Cantinella, מקום ממש קטן וביתי בעיירה מונטמרצ'יאנו…
הארוחה התחילה מלחם הבית וכופתאות גבינה עם פסטו, כל כך עדינות שממש נמסות בפה.
מנה ראשונה – קרפצ'ו בופאלו עם אגסים צלויים על הגריל ובלסמי מצומצם… במילה אחת – להתענג! ואת הרעיון של אגס על הגריל בהחלט אימצתי לארסנל שלי.
מנה עיקרית – קן הברווזה. ספגטי עם ראגו ברווז. כמה פשוט – ככה טעים!
עוד מנה עיקרית – פילה ארנבת ממולא בתפוחי עץ ועטוף בפרושוטו איטלקי, על רוטב תפוחים פיקנטי.
קינוח – אגסים ביין עם גלידת ווניל. אני חולה על אגסים ביין, ככה שכשראיתי את המנה הזאת בתפריט, לא ממש היו לי התלבטויות, והמנה לא אכזבה!
חייב לציין, שלמרות שהמסעדה כפרית, היא לא זולה. המחיר – כ-50 יורו לאדם, אבל זה בהחלט שווה כל סנט!
זהו… חזרה לווילה. בפרק הבא – מעבר הרים קונסומה, טירת פופי וארוחת ערב במסעדת Osteria Il Canto Di Maggio.
אה, כמעט שכחתי! זוכרים שהבטחתי מתכון גם בפרק הזה? אז הנה, אפשר להוריד אותו מכאן בצורת קובץ להדפסה. היום – Peposo all'Imprunetana, תבשיל בקר ויין טוסקני.
אז עד לפרק הבא… Ciao! 🙂
דם, אש ותמרות עשן 