ביף בורגיניון – הגרסה "למתחילים" (וכשרה :))


מזג האוויר בימים אחרונים ממש הוציא לי את החשק להראות את הפרצוף שלי בחוץ, שלא לדבר על לעמוד ליד הגריל. אומנם אני באמת שרוט על העניין של הברביקיו, אבל גם לי יש גבולות בקטע הזה. לכן הפעם אני מבשל במטבח בבית. אבל בא לי על דאווין, אוקיי? אז החלטתי להכין ביף בורגיניון. למי שלא יודע, זה תבשיל צרפתי, שהבסיס שלו הוא בשר בקר מבושל ביין אדום. במקור, זה היה סוג של ניסיון לעשות שימוש בבשר מאיכות לא משהו, על ידי ריכוך בבישול ארוך ביין. לימים, התבשיל הזה הפך לאחד הסמלים של המטבח העילי הצרפתי.

אממה .. אני יודע למי אני מבשל :). ואני יודע גם, שיין לא ממש אוהבים אצלי בתוך התבשיל. אז אמרתי, אני אעשה את זה שונה, בלי היין, אבל עם אותם המרכיבים ואותו עיקרון – בישול ארוך של בשר בקר. אז יאללה, נתחיל. להמשיך לקרוא

מסע בזמן ובמימד… או מה אפשר לעשות עם סמארטפון ביפו


מאז שנת 1990, כשהוריי עלו ארצה והביאו לכאן אותי ואת אחותי, אבא שלי ז"ל עבד במפעל לעבודות אלומיניום באזור התעשיה של חולון… למפעל היו כמה לקוחות "קבועים" מאזור היפו העתיקה ושוק הפשפשים, ואבא תמיד סיפר לי על כמה מגניב ומעניין שם. תכננו לקבוע יחד איזה יום שישי אחד ולצאת להסתובב שם, ככה, אני והוא… אבל לפני 5 שנים אבא נפטר והתכנונים לעולם לא יצאו לפועל … ואני איכשהו כל הזמן מנעתי מעצמי להגיע ולהסתובב שם. משהו עצר בעדי – סוג של מחשבה שהייתי אמור להגיע לשם איתו. אני יודע שזה נשמע קצת ילדותי, אבל זה אני…

בכל אופן, לפני כחודש קיבלתי הצעה להשתתף בסיור בשוק הפשפשים ביפו. ולא סתם סיור – סיור קולינרי. מי שיזם את העניין הזה היה אתר "מפה", אותו אחד שרובנו מכירים משנת 1998 עוד. אמרתי לעצמי, שאני הולך לסיור הזה, ובנוסף לחוויה עצמה, זה יהיה המסע הפרטי שלי בזמן ובמימד, לימים בהם אני ואבא תכננו להסתובב שם. להמשיך לקרוא

הסושי של Frangelico – הגרסה האשדודית


מכירים את זה, שבאים הביתה מעבודה, המקרר ריק ולא ממש יש כוח לבשל? ברור שמכירים! אז אתמול היה לי אחד מאותם ימים כאלה. אני, מהיותי אוכל כמויות של תינוק, לא בעניין פיצות או מקדונלדס ושות', אז בדרך כלל אצלי ברירת המחדל היא סושי. יותר נכון – כך היה, עד לסיפור של אתמול.  להמשיך לקרוא

האחוה של הסומסום – חלבה, טחינה ו… הבראוניז!


אני אתחיל את הסיפור לפי המסורת הקלאסית של מספרי הסיפורים. פעם, לפני הרבה זמן, היכן שהו בין רומניה ואוקראינה, גר ילד… והילד הזה (הפתעה!) ממש, אבל ממש אהב דברים מתוקים. מדי ערב יום שישי, סבא של הילד היה מביא מהחנות שליד העבודה שלו שקית נייר, ובשקית היה גוש אפור-צהבהב, שהארומה שלו מייד מילאה את הבית. החלבה… מתוקה, דביקה, טעימה… ואז, סבא היה פורס את הגוש לקוביות קטנות, והילד היה מתיישב על ברכיו ושניהם אכלו קוביה – קוביה…

הזיכרון הזה הוא אחד היותר חזקים שלי מהילדות. זה היה לפני דיי הרבה זמן – כ-3 עשורים. אבל האהבה לחלבה אצלי נשארה כמו שהיתה אז, בגיל 4, בביתו של הסבא. היום, כשאני משתדל להימנע מאכילת דברים מתוקים, אני עדיין מדי פעם מרשה לעצמי להתענג על קוביית חלבה אחת או שתיים. להמשיך לקרוא

פאי דובדבנים ושוקולד לבן – פינוק, כמו שפינוק צריך להיות!


לאחרונה בעבודה אצלי יש ניסיונות להנחיל מסורות  צוות חדשות. אחת מהן – כל יום שני מישהו מביא עוגה תוצרת בית. השבוע היה תורי, אבל נו, זה לא ממש סוד שעוגות זה לא כוס התה שלי. אז ביקשתי עזרה עם העניין הזה. כן, כן … רימיתי… אבל אחרי מה שיצא – יסלחו לי! וממי אבקש אם לא אשתי? אז במיידי היא שלפה לי מהמותן שלושה מתכונים לבחירה… בכל מקרה, כשראיתי מתכון של פאי עם שוקולד לבן בדובדבנים – הבחירה הייתה ברורה. מדוע? מפני שדובדבנים תמיד נקשרים אצלי למשהו נוסטלגי. במולדובה, בבית שבו נולדתי, בחצר היה עץ דובדבן ענק. זה היה הבילוי הקלאסי של אחרי הצהריים קייצי – לתפס על העץ, לאכול את הדובדבנים ישר מהעץ, ולזרוק את הגלעינים מעבר לגדר, לחצר של השכנים :). אז קבלו את העוגה – פאי שוקולד לבן ודובדנים טריים. מי שטעם ממנה לא ייתן לי לשקר – זה טעים ברמה בלתי נתפסת! להמשיך לקרוא

תאילנד… אם לא חופשה, אז לפחות פאד תאי!


אני רוצה לגלות לכם סוד… הרבה לפני שלמדתי את הפרק הראשון בתורת הצליה והברביקיו, הייתי חסיד נאמן של אוכל אסיאתי – סיני, יפני, קוריאני… ומכל ההתנסויות שלי במסעדות שמתמחות באוכל של המזרח הרחוק רק אוכל תאילנדי נשאר בשבילי תעלומה. ככה יצא… אז כאשר לפני שבועיים הוזמנתי להשתתף בסדנת בישול תאילנדית, לא חשבתי פעמיים. בייחוד שהסדנא הזאת הייתה לא סתם עוד סדנא, אלא… כנסו ותדעו 🙂 להמשיך לקרוא

הלזניה של בובי פליי – לא תאמינו, כמה פשוט להיות מטורף :)


בערוץ האוכל יש כמה תכניות באמת מרתקות. לא הרבה, אני חייב לומר, אבל יש. מבחינתי, המובילות הן "ברביקיו למבינים" של סטיבן רייקלן ו"על הגריל עם בובי פליי" של השף בובי פליי. מהספרים של סטיבן למדתי על כל עניין הברביקיו, והוא מבחינתי הגורו הבלתי מעורער של הגריל. אבל בובי פליי … הבחור הזה הוא, מה שנקרא, שף הברזל – האיירון שף… וכששף ברמה כזאת מחליט להתמכר לברביקיו… אין גבול לאן זה יכול להגיע.

אז היום נדבר על מנה של בובי פליי – לזניה על הגריל. הבחור מגדיר מחדש את הרעיון הבסיסי של הלזניה, ועושה את זה באלגנטיות ווירטואוזית, תוך שהוא מנצל את כל היכולות של הגריל – הצליה, העישון והאפיה! בואו נראה…

להמשיך לקרוא

אם אין בשר… תאכלו דגים! (ועדיף – על האש)


כשרק התחלתי ללמוד לבשל, דיי נזהרתי מדגים. לא ממש גדלתי על תרבות של אכילת דגים – היה לנו קרפיון, נסיכת הנילוס, כסיף.. וגם המנות לא ממש היו מהמתקדמות – דג מטוגן, מרק דגים, גפילטע פיש (ויסלחו לי כל חובבי המנה המצויינת הזו :)). אבל לאט לאט התחלתי להיחשף למנות יותר ויותר מעניינות מדגים – רוב בגלל הביקורים שלי במסעדות דגים בארץ ובעולם. ואז, ככה צעד צעד, התחלתי להעיז להכין מנות דגים. היום אני כבר מרגיש את עצמי דיי בטוח עם דגים בכל צורות הבישול – תנור, מחבת וכמובן הגריל, ועדיין, אני לא מפספס אף הזדמנות ללמוד משהו חדש על חומר הגלם המצויין והרב גוני הזה. בדיוק על חוויה כזאת אני רוצה לספר לכם. להמשיך לקרוא