האחוה של הסומסום – חלבה, טחינה ו… הבראוניז!


אני אתחיל את הסיפור לפי המסורת הקלאסית של מספרי הסיפורים. פעם, לפני הרבה זמן, היכן שהו בין רומניה ואוקראינה, גר ילד… והילד הזה (הפתעה!) ממש, אבל ממש אהב דברים מתוקים. מדי ערב יום שישי, סבא של הילד היה מביא מהחנות שליד העבודה שלו שקית נייר, ובשקית היה גוש אפור-צהבהב, שהארומה שלו מייד מילאה את הבית. החלבה… מתוקה, דביקה, טעימה… ואז, סבא היה פורס את הגוש לקוביות קטנות, והילד היה מתיישב על ברכיו ושניהם אכלו קוביה – קוביה…

הזיכרון הזה הוא אחד היותר חזקים שלי מהילדות. זה היה לפני דיי הרבה זמן – כ-3 עשורים. אבל האהבה לחלבה אצלי נשארה כמו שהיתה אז, בגיל 4, בביתו של הסבא. היום, כשאני משתדל להימנע מאכילת דברים מתוקים, אני עדיין מדי פעם מרשה לעצמי להתענג על קוביית חלבה אחת או שתיים.

לפני כמה שבועות ידידה טובה, קארין, הציעה לי להשתתף בסיור במפעל "אחוה". סיור בלוגרים, כמובן. "רגע אחד," – אמרתי, – "זה לא ההוא, שמייצר חלבה?". "כן!", – היא אמרה… – "אתה רוצה לבוא?". זאת היתה, אני חייב להודות, מכה מתחת לחגורה :). מי היה טיפש דיו כדי לסרב?! בכל אופן, חיכיתי לזה בקוצר רוח. הגיע היום, ובשעה 17:30 הגענו לאיזור התעשיה "ברקן", למפעל "אחווה".

נכון להיום, קיימים שני מפעלים – אחד באיזור תעשיה "ברקן" ואחד – באיזור התעשיה אריאל. מדוע נכון להיום? כי בשנה הבעה המפעל בברקן עובר למשכנו החדש – הארמון, כמו שקרא לו יובל מלאך, הבן של מנכ"ל החברה יעקב מלאך, – באיזור התעשיה אריאל.

החברה נוסדה בשנת 1929 בתל אביב על ידי 4 משפחות מפולין, רוסיה, יוון וטורקיה. הם יצרו חלבה וטחינה בשיטות מסורתיות במפעל קטן מתחת לבניין שבו התגוררו. לפני כ-4 עשורים הגיע יעקוב מלאך, צעיר שהשתחרר משירות צבאי, כעובד למפעל, ועם השנים רכש מהבעלים הפורשים את המניות שלהם. היום, יעקב עם שני בניו – יובל ומיקי, מנהלים את חברת "אחוה", שמייצרת חלבה וטחינה מסומסום מובחר, שמיובא מאטיופיה, וגם מאפים שונים במפעל המאפים שלה. אבל למה למהר? כל דבר בתורו. נתחיל עם החלבה והטחינה.

הכנתי לכם סרטון קצר. בלי יותר מדיי מלים – התמונות שוות, כידוע, אלפי מלים, אז … צפיה מהנה!

מפעל המאפים… מנהל, יורי, הסביר על כל פרט ופרט בתהליך, על המיכון State-of-the-art שיש במפעל, על תהליכי העבודה… אגב, הכניסה לאולמי המפעל מתאפשרת אך ורק אחרי חיטוי ידיים באלכוהול. אחרת הטורניקט פשוט לא ייפתח. ממש חדר סטרילי, אני אומר לכם.

אחד הדברים ששוב הזכיר לי את הילדות היה עוגיות שיבולת שועל… הייתי מחסל קופסאות כאלה בתור ילד!

ורק תראו מה הולך שם במפעל:

טוב… עד פה – הכל מעניין, אבל אתם בטח תוהים, מה הקשר לבראוניז, נכון? אז הנה הסיפור. מעשה שהיה כך היה… חוזר משרתכם הנאמן יום אחד הביתה, ועוד ביציאה מהמעלית, מהריח שממלא את חדר המדרגות פשוט הופך שיכור! השעה הייתה מאוחרת, וחשבתי, שזאת השכנה שלי ממול, שמדי פעם מסדרת לנו "עינוי" בריחות וארומות בשעות הכי לא הגיוניות :). אני נכנס הביתה, ובאותו רגע בדיוק יוצא מהתנור מגש, שמפיץ ריחות מדהימים פשוט. אז הנה, קבלו את המתכון לבראוניז שוקולד וחלבה, אחד הדברים, אם תרשו לי, הטעימים ביותר שאכלתי :).

מצרכים:

  • 120 מ"ל חלב
  • 100 גרם חמאה
  • 100 גרם שוקולד – השתמשנו בשוקולד Milka המצויין
  • 150 גרם חלבה
  • 2 כפות אבקת קקאו – באחת מהנסיעות שלי קניתי באנגליה אבקת קקאו של חברת Whittard of Chelsea… הם הגדירו מחדש את המושג "קקאו" ו"שוקולד חם".
  • 150 גרם סוכר
  • 3 ביצים
  • 140 גרם קמח תופח

הכנה:

בקערה מערבבים חלב, חמאה, שוקולד, אבקת קקאו ו-100 גרם מהחלבה, ומחממים במיקרוגל כ-2 דקות. אחר כך – מערבבים עד שהתערובת הופכת אחידה.

מוסיפים את הסוכר ושוב מערבבים. אחר כך – מוסיפים ביצים, מערבבים עד תערובת אחידה שוב, ומוסיפים את הקמח. מערבבים הכל יחד ויוצקים את התערובת לתבנית אפיה.

מפוררים את שארית החלבה באצבעות ומפזרים מעל. אופים בתנור שחומם מראש ל-160 מעלות כ-35 דקות, עד שהקיסם יוצא יבש.

מצננים, חותכים לריבועים ומגישים!

בתאבון!

מודעות פרסומת

תגובה אחת על “האחוה של הסומסום – חלבה, טחינה ו… הבראוניז!

  1. קארין הגיב:

    מדהים!!!
    חייבת לנסות תמתכון!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s