אני רוצה לגלות לכם סוד… הרבה לפני שלמדתי את הפרק הראשון בתורת הצליה והברביקיו, הייתי חסיד נאמן של אוכל אסיאתי – סיני, יפני, קוריאני… ומכל ההתנסויות שלי במסעדות שמתמחות באוכל של המזרח הרחוק רק אוכל תאילנדי נשאר בשבילי תעלומה. ככה יצא… אז כאשר לפני שבועיים הוזמנתי להשתתף בסדנת בישול תאילנדית, לא חשבתי פעמיים. בייחוד שהסדנא הזאת הייתה לא סתם עוד סדנא, אלא… כנסו ותדעו 🙂

טוב.. אז נתחיל מהמקום. בית הספר הגבוה לקולינריה "בישולים", שנמצא ברחוב הזרם 10 בתל אביב. כבר מזמן שמעתי על המוסד המפורסם הזה ואפילו שקלתי בכובד ראש להירשם לכמה מהקורסים שלהם. אז זאת הייתה הזדמנות מצויינת לראות את בית הספר "מבפנים", מה שאומרים.

עכשיו – לעיקר. השף, או, במקרה הזה, השפית – סוואלי אלדר. כשחקרתי עליה קצת, נדהמתי לגמרי. היא נולדה בתאילנד כבודהיסטית, הגיעה לארץ ועבדה כמלצרית, כעבור כמה שנים נישאה לגבר ישראלי, התגיירה ומתגוררת בארץ כבר קרוב ל-30 שנים. סוואלי היא האישה שעמדה מאחורי רשת המסעדות התאילנדיות "שנגרילה", שאחד הסניפים היותר ימפורסמים שלה היה ברחוב הירקון בתל אביב… היום סוואלי עומדת בראש חברת "אוריינטל פוד", שמייבאת ומשווקת בארץ מוצרי מזון מהמזרח הרחוק, ובראש וראשונה – תאילנד. בקיצור, בשלב הזה היה לי כבר ברור שאני הולך לשם, ולו רק כדי להכיר את סוואלי ולקבל הזדמנות לראות שפית תאילנדית אמיתית מבשלת אוכל תאילנדי אוטנטי.

כן.. כמעט שכחתי… הסיבה השלישית שממש נהניתי בסדנא היא החבר'ה. הייתי שם יחד עם אותה חבורה של (ארשה לעצמי לצטט כאן את ידידי סתיו אדם, שנהנה לו בתמונה למטה מסלט פפאיה ירוק וחריף) 9 פסיכים :), בלוגרים ובשלנים, שיש לי הכבוד לבלות מדי פעם באירועים קולינריים כאלה ואחרים. מבחינתי זה באמת אחד הבילויים היותר מעניינים וכיפיים שיש!

אה… והפעם – אין הרבה תמונות. הסיבה היא ש… בישלתי! :). תירוץ עלוב, אני יודע, אבל זה מה יש הפעם :). הספקתי רק לצלם את סוואלי מסבירה לנו על המוצרים – רוטב דגים, רוטב פאד תאי, רוטב סויה. היא סיפרה על סוגים שונים של איטריות אורז, שנבדלים על פי העובי, וגם על הטפיוקה – שזה בגלל משהו שרק שמעתי עליו ואף פעם לא ראיתי, שלא לדבר על לא טעמתי. חייב לומר, אגב, שממש, אבל ממש לא אהבתי את הטפיוקה הזה :). עוד משהו שדווקא שמחתי שיצא לי לטעום זה התמרהינדי. ראיתי את המצרך הזה בכמה וכמה מתכוני ברביקיו בסגנון אסיאתי, אבל לא ידעתי מה זה אז לא ניסיתי. עכשיו אני יודע וברור לי שאקנה.

טוב, מספיק עם הליריקה. נתחיל עם החלק המעניין – האוכל. אני רוצה לספר לכם על המתכון של הפאד תאי – מנת הדגל של האוכל התאילנדי. בגדול – איטריות אורז מוקפצות עם ביצה ושלל תוספות ככל שהדמיון שלכם מאפשר. החלק העיקרי הוא השילוב האופייני של הטעמים – מתוק, חמוץ וחריף. אז הנה..

המרכיבים:

• 200 גרם אטריות אורז עבות
• 2 ביצים
• 2 כפות רוטב פאד תאי – הנה רוטב שלא היה מוכר לי בכלל, וממש נהניתי ממנו.
• 1 כף רוטב צדפות
• 1 כף רוטב סויה
• 1 כף סוכר
• 5 כפות שמן אורז
• 1 כף תמרהינדי – משהו שמזמן רציתי להתנסות בו, ואיכשהו כל הזמן היססתי 🙂
• כ-50 גרם לפת כבושה – שזה בכלל משהו שלא טעמתי בחיים שלי לפני.
• 2 בצלי שאלוט קצוצים דק
• 4 שיני שום קצוצות דק
• 2-3 בצלים ירוקים קצוצים גס
• 1/2 גזר חתוך לרצועות דקות
• 2 כפות שרימפס מיובשים
• 4 רצועות בייקון קצוצות
• 50 גרם טופו חתוך לקוביות קטנות
• 1 כף רוטב צ'ילי מתוק

שלב ראשון – משרים את האטריות במים קרים משהו כמו שעה אחת. מזלנו שסוואלי כבר טיפלה בזה בשבילנו, אז הזמן הזה נחסך :).

שלב שני – בווק (נו טוב, אין ווק – יאללה, שיהיה סיר עם תחתית כבדה) מחממים שמן אורז, שוברים פנימה ביצים ומערבבים טוב טוב עד שנוצרת בגדול חביתה מקושקשת :). מוסיפים את הבייקון והשרימפס המיובשים וממשיכים לטגן תוך כדי ערבוב נמרץ 2-3 דקות בערך.

שלב שלישי – האיטריות. מוסיפים וממשיכים לערבב חזק עוד כ-2 דקות. רק אז מגיע התור של הרטבים. בקערה מערבבים יחד את רוטב הפאד תאי, סויה תמרהינדי, והסוכר, מוסיפים לתוך הווק, ומוסיפים גם את רוטב הצדפות, צ'ילי מתוק ומערבבים הכל עוד כדקה.

שלב רביעי – כל מה שנשאר :). שאלוט, שום, לפת כבושה, בצל ירוק, טופו – הכל הולך פנימה, מקפיצים דקה או שתיים – ויאללה לצלחת! 🙂

בתאבון!!!