מאז שאני זוכר את עצמי, היו רק 3 שיטות שבהן הכינו דגים אצלנו – מרק, געפילטע פיש ודג מטוגן. כשעליתי לארץ נחשפתי למנות דגים שנצלו על האש, ואני חושב שזאת השיטה האולטימטיבית והמחמיאה ביותר לדג, יסלחו לי כל אוהבי תבשילי דגים. כבודם במקומם מונח, אבל דג שהרגע ירד מהגריל תמיד יגנוב בעיניי את ההצגה.
אם אספור את כל הפעמים שביקרתי בווינה, אני חושב שאגיע לכ-60. אני באמת חושב שווינה היא אחת הערים היפות והמעניינות ביותר באירופה. הייתי בלונדון, בפראג, בבודפשט, הייתי בערים שונות באנגליה, גרמניה, שוויץ… אבל מכל אלה ווינה תמיד תישאר המועדפת עליי. אז החלטתי לערוך מן מדריך לתייר קולינרי מתחיל בווינה, שיתאים לכל כיס, ושעדיין תוכלו להינות מחויה קולינרית אוסטרית אמיתית. להמשיך לקרוא
היכרות שלי עם השף מאיר אדוני התחילה לפני כ-3 שנים, כשהוזמנתי לאירוע עיתונאים במסעדת "כתית". בזכות הביקור הזה נחשפתי לקולינריה אחרת, קולינריה שבאמת חוצה את גבול האומנות. מאז יצא לי לבקר בכמה וכמה מוקדי מטבח עילי בעולם, ובכל פעם רק מתחזקת אצלי ההרגשה, שמאיר לא נופל מכל השמות הגדולים ביותר בעולם הקולינריה. לפני כשנה מאיר עשה צעד, שעוד לא נעשה בשום מקום בעולם. הוא פתח מסעדת מטבח עילי כשרה – "בלו סקיי", הנמצאת בקומה העליונה של מלון קרלטון בתל אביב. לא היה כל סיכוי שהייתי מוותר על האפשרות לנסות את הצד הכל כך לא שגרתי הזה של מאיר, וכשהגיעה ההזמנה – לא היססתי לרגע.
שוק טלה בעיניי זאת מנת אירוח מושלמת. בתור מנה עיקרית, שוק אחת מספיקה ל-8 קרניבורים רציניים, ואם האורחים לא ממש משוגעים על בשר – אז גם 10-12 יהיו שבעים. השנה את הסדר עשיתי אצלי, אז החלטתי, שהפעם אני עושה את השוק לא על הגריל, אלא במעשנת. להמשיך לקרוא
כשמדובר בתחרויות ברביקיו בארצות הברית, יש 3 דברים בסיסיים שהפכו כבר לקלאסיקה – בריסקט (חזה בקר מעושן), pulled pork (סוג של "שווארמה" מעושנת מכתף חזיר מעושנת וקרועה לגזרים) וצלעות מעושנות. בסופ"ש האחרון ניסיתי להכין את המאכל המדהים הזה, שהפך לממש עממי בארצות הברית, על המעשנת. אז היום – צלעות ספייריבס מעושנות עם רוטב ברביקיו תפוחים!
אז ככה… אני בשיא של התלהבות מהמעשנת החדשה שלי, ולכן הגריל קיבל אצלי חל"ת עד להודעה חדשה. סתם, אין אצלי מצב לכזה דבר, אבל בכל זאת, אני כן בשוונג רציני של עישון בשר. היום – הברביקיו הקלאסי והפשוט ביותר, בלי חכמות ובלי סיבוכים. עוף מעושן – רק עוף, תבלינים ועשן. זהו!
עונת המנגל ה"רשמית" כבר בפתח. אני באמת לא מכיר אף בן אדם, שאי פעם הדליק מנגל ולא עשה שיפודים בצורה זאת או אחרת. אז אני רוצה להציע לכם.. לא, לא מתכון – זאת בושה לקרוא לזה מתכון! אני רוצה להציע לכם שיטה להכין את השיפודים שפשוט יפילו את החברים שלכם מהרגליים.
אחרי שאתה מבקר בחורף במקום שבוא החורף הוא באמת חורפי, אתה מבין שאנחנו פה בארץ חיים בקיץ נצחי 🙂 . את ראש השנה האזרחית, אותו "נוביי גוד" שכל כך צחקו עליו בכל מקום אפשרי, אני ביליתי עם המשפחה במוסקבה, אצל חברים. חגיגה רוסית קלאסית עם כמויות אלכוהול ואוכל בלתי נתפסים, שלג, קור וכל הכיף החורפי הלא נורמלי שאין לנו כאן בארץ. אז היום אני רוצה להראות לכם מנה שבישלתי שם, בסיר יציקת ברזל ענקי, על מדורת עצים, שזה בפני עצמו היה כיף מטורף, וגם נתן למנה אופי לגמרי שונה – צלי ארנבת ברוטב לבן!
זה לא סוד, שצפון הארץ הוא איזור הטיולים המועדף עליי. אם יצא לכם לקרוא את סיפורי הטיולים שלי כאן בבלוג, בטח יכולתם לשים לזה לב. זה גם לא סוד, שכל האיזור הזה עמוס אתרים קולינריים למיניהם, בין עם זה אוכל, שמן זית או יין. בכל אופן, כשקיבלתי הזמנה לסיור יקבים לקראת פסטיבל "ארץ כרמים וטעמים", שיתרחש בקרוב מאוד בגני רמת הנדיב – התלבטות לא היתה שם. התכנית כללה ביקור וטעימות יין ביקבים וגם ארוחת צהריים קלה מסעדת "מטעים" ברמת הנדיב. אני משתדל כל הזמן לעקוב אחרי אירועים ופסטיבלים שנערכים בצפון, ובמיוחד – אוכל ויין, אז כשמדובר בשניהם במקום אחד – פעמיים "כי טוב" 🙂
כבר כמה שנים, מאז שלמדתי בכלל מה זה עישון בשר ודגים, רציתי שתהיה לי מעשנת. אמיתית, כזאת שאפשר לעשות שם את כל הדברים המגניבים שרואים רק בתחרויות הברביקיו בטקסס או בתכניות בישול. בשבוע שעבר משפחת ה-Weber אצלי על הגג התרחבה. Weber Smokey Mountain – מעשנת דמויית תא המילוט של ספינת חלל הצטרפה למערך האש. ואם כבר ניסוי כלים ראשון – אז בכל הכח. שפיץ שייטל, פיקנייה (שפיץ צ'אך), כרעי עוף ברוטב משמשים פיקנטי… והכל – על טהרת ה-Low & Slow הקלאסי.
דם, אש ותמרות עשן 