אם אספור את כל הפעמים שביקרתי בווינה, אני חושב שאגיע לכ-60. אני באמת חושב שווינה היא אחת הערים היפות והמעניינות ביותר באירופה. הייתי בלונדון, בפראג, בבודפשט, הייתי בערים שונות באנגליה, גרמניה, שוויץ… אבל מכל אלה ווינה תמיד תישאר המועדפת עליי. אז החלטתי לערוך מן מדריך לתייר קולינרי מתחיל בווינה, שיתאים לכל כיס, ושעדיין תוכלו להינות מחויה קולינרית אוסטרית אמיתית.
עד למלחמת העולם הראשונה ווינה היתה בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. אם נעזוב רגע את המשמעות ההיסטורית של העניין, ניזכר בכך, שהמטבח האוסטרו-הונגרי הוא אחד המעניינים באירופה – תחשבו רק על מרק גולש, על הניוקרלי, שטרודל התפוחים והשניצל. אז אם אתם בווינה, אני ממליץ מאוד להינות גם מהצד הקולינרי שלה, אותו תמצאו מגוון בצורה יוצאת מן הכלל!
בואו נעשה טיול קצר 🙂
לא משנה, היכן אתם מתאכסנים בווינה, אם תשאלו, היכן מגישים את השניצל הווינאי האמיתי, תשמעו "פיגלמולר" (Figlmuller). זוהי מסעדה שקיימת משנת 1905, והתחילה בתור טברנת יין קטנה. היום תמצאו שם את השניצל הווינאי הטוב ביותר שיצא לי לטעום, מלווה בסלט תפוחי אדמה עם שמן גרעיני דלעת לגמרי מטורף, וכמובן יין אוסטרי.
השניצל הווינאי (Wiener Schnitzel) האמיתי תמיד נעשה אך ורק מבשר עגל. השניצל דק מאוד, עם הציפוי הפריך של פרורי לחמניות הקיסר (Kaisersemmel), ומוגש עם פלח לימון. ב-Figlmuller תמצאו גם את הגרסה המקורית מבשר עגל, וגם את הגרסה האחרת, מבשר חזיר, שעל פי החוק חייבת להיקרא "שניצל בסגנון ווינאי" (Wiener Schnitzel Art).
והנה סלט תפוחי האדמה עם שמן גרעיני דלעת.
עוד מנה אוסטרית קלאסית – גולש עם ניוקרלי. אישית, לא טעמתי, אבל הדיווח שבא מהגברת שאכלה את זה היה לגמרי חיובי.
אם תהיתם, כמה תשלמו על הארוחה, אז הנה הפתעה. מנת השניצל, שאדם נורמלי ספק אם יצליח לסיים, עם סלט ושניה – כ-20 יורו. סביר ביותר למסעדה שנחשבת ל"בית השניצל הווינאי" ברובע הראשון בווינה. אתר המסעדה (עם כתובת וטלפון, כמובן) – http://www.figlmueller.at/en/
מה שכן, הקינוחים במסעדה ממש לא משהו. אבל באמת שזה לא נורא, כי בערך 3 דקות הליכה נמצא בית קפה וג'לטריה Zanoni & Zanoni… בחיי שאני לא יכול להיזכר במקום הזה מבלי לחלום על הגלידות המשוגעות לגמרי שלהם.
תראו, למשל, את המנה הזאת, שנקראת "Spagettieis" (גלידת ספגטי). גלידת ווניל, ריבת תות שדה, קוקוס מגורר, וכל זה מוגש בצורת ספגטי. רעיון אדיר, טעים ברמות שקשה מאוד לתאר.
הנה עוד מנה – "Lasagna Eis" (גלידת לזניה) – גם כן, גלידת ווניל, פירות יער, בקיצור – סוף הדרך.
מחירים – ממש ממש לא בשמיים. המנות האלה יעלו לכם באיזור ה-5 יורו למנה. התפריט המלא עם תמונות שיגרמו לכם לריור מוגבר – באתר בית הקפה (אומנם בגרמנית בלבד): http://www.zanoni.co.at/
אם אתם בקטע של פיצה, הנה מקום, שוב ברובע הראשון, שנקרא "Pizza Bizi". המקום נראה מאוד מגניב, הפיצות – פשוט סוף הדרך, קומבינציות של תוספות שלא דמיינתם, והמחיר – 3 יורו ל"משולש" בגודל רבע מגש משפחתי ענק. זול, טעים, וממוקם מאוד נוח.
בתי קפה בווינה זה עניין שונה ממה שהכרתם… בין אם זה בוקר, ובין אם זה ערב, או רק קפה באמצע היום, זאת אווירה שונה, בוהמית משהו, אבל מאוד מאוד רגועה. אחד מבתי הקפה האהובים עליי זה Castelletto, שנמצא כמה דקות הליכה מכיכר Stefanplatz, שזה המרכז של הרובע הראשון, ממש באזור שנקרא Schwedenplatz. אין כמו הקפה הוינאי המפנק הזה.
ממש ליד הבית קפה הזה נמצא אחד הסניפים של Aida – רשת בתי קפה מאוד פופולרית. הנה דוגמאות לעוגות הזאכר והמוצארט, שנחשבות ל"כרטיס ביקור" של ווינה.
אגב, אם תשאלו אותי, עוגת הזאכר (Sacher) הוינאית – האגדה שלה הרבה יותר "טעימה" מהנושא :). ממש לא התלהבתי. הקפה הוינאי, לאומת זאת, – עניין ממכר בהחלט!
זהו. ואם עשיתי לכם "תיאבון" לבקר בוינה – המטרה של הפוסט הזה הושגה!
וואוו, הגלידה רעיון אדיר 🙂
נועם, ספרי לי על זה 🙂
אין מצב שאני בווינה ומוותר על המקום.
אבל אמממ… מה עם הנקניקיות? או שטרודל?
🙂
נקניקיות זה ברירת המחדל. חוץ מזה, יש לי כמה חבילות Kasekrainer במקרר – זה יבוא בתור פוסט נפרד.
חזרתי מוינה – הכול נכון. אין על האוכל בוינה… אבל AIDA – התאכזבתי מהשטרודל עם רוטב הווניל (הגרוע ביותר שאכלתי). הקפה הגיע קר וגם השוקו . ביקשנו שיחממו והיה גרוע יותר. חשבנו שפספסנו בפעם הראשונה לכן נכנסנו לסניף AIDA במקום אחר… לא מתאים לוינה (בסגנון מקדונלד של עוגות). אבל שאר המאכלים בכתבה נכונים וראויים לביקור נוסף.
שלום!
אני לא זוכר שדיברתי על השטרודל ב-Aida :). את חוויית השטרודל הטובה ביותר אני אישית קיבלתי בארמון השונברון, ששם זה ממש מופע. אני אישית מעדיף את ה-Castelletto בשווידנפלאץ. חוץ מזה, אני לגמרי מסכים שהדברים משתנים מדי פעם.