היכרות שלי עם השף מאיר אדוני התחילה לפני כ-3 שנים, כשהוזמנתי לאירוע עיתונאים במסעדת "כתית". בזכות הביקור הזה נחשפתי לקולינריה אחרת, קולינריה שבאמת חוצה את גבול האומנות. מאז יצא לי לבקר בכמה וכמה מוקדי מטבח עילי בעולם, ובכל פעם רק מתחזקת אצלי ההרגשה, שמאיר לא נופל מכל השמות הגדולים ביותר בעולם הקולינריה. לפני כשנה מאיר עשה צעד, שעוד לא נעשה בשום מקום בעולם. הוא פתח מסעדת מטבח עילי כשרה – "בלו סקיי", הנמצאת בקומה העליונה של מלון קרלטון בתל אביב. לא היה כל סיכוי שהייתי מוותר על האפשרות לנסות את הצד הכל כך לא שגרתי הזה של מאיר, וכשהגיעה ההזמנה – לא היססתי לרגע.

לארוחת הצהריים הגענו בשעה 14:30. המארחת קיבלה את פנינו, והתחלנו לחקור את התפריט. אני נהגתי, אז לא בדיוק התכוונתי לשתות, אבל לקוקטייל מרענן ביום חם שכזה לא יכלתי לסרב. זאת היתה גרסה של בלו סקיי למוחיטו.

המנות הראשונות שבחרנו היו סלט שקדים ירוקים ומרק ארטישוק ירושלמי… מה אני אגיד לכם, בשניה שראיתי את הסלט, גם בלי לדעת איפה אני הייתי מזהה את היד של מאיר. שקדים ירוקים, שומר צלוי בהדרים, סשימי לוקוס, לימון כבוש, ג'ינג'ר, שאלוט, שקדים אמריקאים, קציפת יוגורט וג'לי אלוורה. כמות מטורפת של מרכיבים, פרזנטציה שלא תשאיר מקום לטעות, ושילוב טעמים וטקסטורות מטריף.

אני בדרך כלל לא מזמין מרקים במסעדות, כי זה מרגיש לי קצת בזבוז מקום, אבל מרק ארטישוק ירושלמי היה אחד הטובים שאכלתי. המרק הגיע עם צ'יפס ארטישוק ירושלמי ופירה כתומים. מאוד מאוד מומלץ.

המנות העיקריות שהזמנו היו סשימי סלמון נורבגי וחריימה תאילנדי. כשראיתי את המילה "חריימה" בתפריט, ידעתי שחייבים לנסות את זה. לפחות כי אני ממש, אבל ממש לא מצפה לראות מנה כזאת בתפריט של מסעדה של מאיר אדוני. מאידך, יצא לי לשמוע מה מאיר הצליח לעשות ממרק חרירה, אז תהיתי באמת, מה עלה בגורלו של חריימה :). כך או אחרת – תראו מה הגיע.

הסשימי… תשכחו כל מה שידעתם על המנה היפנית הפשוטה הזאת. חוץ מהסלמון, על הצלחת תראו גם מנדרינה מיובשת, ג'לי מלפפונים ג'ין וטוניק, שקדים, קינואה שחורה פריכה, פניני טפיוקה, צ'ילי, אננס צלוי בגריל וויניגרט אסיאתי חריף. אחד השילובים הכי מטריפים שיצא לי לטעום!

למרות הפרזנטציה המדהימה, דבר אחד העלה חיוך – זה באמת נראה כאילו קצת חסרה פה חצי מנה :). אבל תאמינו לי, דבר לא חסר בשלמות הזאת.

חריימה… ככה: בייבי לוקוס מטוגן, למון גראס, צ'ילי, שאלוט, חציל בטמפורה, חציל קלוי, עגבניות, קארי אדום עם חלב קוקוס, כוסברה ואורז לבן עם שבבי קוקוס. המנה חריפה במידה טובה (מאוד אפילו, לאשכנזי כמוני 🙂 ), שילוב של כל המרכיבים פשוט עובד! זה כל מה שאני יכול לומר.

 מבלי שידענו, הכינו לנו הפתעה – מנה עיקרית נוספת, מהשף. ריזוטו עם נתחי דניס אפוי במלח. על המנה הזאת קראתי כבר בבלוג של אחד מחבריי, שכתב את אחת הביקורות המחמיאות ביותר למסעדה, וממש התלהבתי מההזדמנות לטעום אותה. ריזוטו, פול, אפונה, זרעי כוסברה, אספרגוס ירוק ולבן, שום, צ'ילי, שאלוט, ג'ינג'ר, סויה, לימון, רוטב דגים וגבינת פרמז'ן. הריזוטו היה מעולה, הדג נימוח בפה, ואספרגוס שנתן מימד נוסף… מאוד מאוד מוצלח!

מבחינת הקינוח, היה לי דיי ברור מה אני רוצה. בשניה שקראתי שבמסעדה מוגש מנג'רי וולרונה, הקינוח של "כתית", שהשאיר עליי חותם של עונג אולטימטיבי לאוהב שוקולד כמוני, ידעתי שזה מה שאזמין. תקראו טוב: פיננסייר דובדבני אמרנה, מוס נוגט ואגוזי לוז, מוס קשיו, קרמבל דלעת ואגוזים, טוויל שקדים וגלידת חמאה חומה.

אבל היינו חייבים לטעום גם את הקינוחים שפותחו בשביל בלו סקיי, אז הראשון היה מרק פירות אקזוטי. חלב קוקוס, הדרים, פסיפלורה, פירות הקיץ, טפיוקה וסורבה פטל וטרגון. מרענן, טעים ברמות אחרות, פשוט תענוג!

 

ולבסוף… טארט שוקולד וצ'ילי. תראו, השילוב הזה בשבילי הוא אחד האידיאליים. אני מת על שוקולד מריר עם פלפל צ'ילי. אבל מה שהגיע על הצלחת התעלה מעל לכל ציפיה. הטארט הגיעה מלווה בגנאש שוקולד גמיש, קציפת חמאת בוטנים, בננות מקורמלות וקרם אנגלז קלואה. זאת היתה הנאה צרופה בצלחת, ועד שלא תנסו, אין לכם כל סיכוי להבין את כל עומק העונג שהרגשנו :).

לסיכום, אני יכול לומר, שמאיר בהחלט הביא את הבישול העילי גם למטבח הכשר ועשה זאת בצורה יוצאת מן הכלל. זאת היתה חוויה קולינרית מהמענגות והמהנות ביותר. אז אם חשבתם, שמטבח עילי בארץ הוא רק לכאלה שאינם שומרים כשרות – בלו סקיי היא בשבילכם!

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בלו סקיי נמצאת במלון קרלטון תל אביב, בקומה ה-15. אתר המסעדה – http://www.blueskybyma.co.il