הפעם אני רוצה להזמין אורח. יותר נכון – אורחת. ועוד יותר נכון – הגברת, שבזכותה לי יש את הזמן והכוח לבשל, לכתוב, לצלם ולהסתובב במקומות מעניינים (כדי לספר עליהם אחר כך). היום אני נותן את הבמה לאשתי, אורית. להמשיך לקרוא ←

את המילה גספאצ'ו אני הכרתי עד לא מזמן אך ורק במובן של מרק אנדאלוסי קר עשוי מעגבניות ושאר ירקות.  אז כמו שאני הופתעתי, הנה הפתעה גם לכם. גספאצ'ו היא גם מסעדת שף שנמצאת במלון הולידיי אין באשקלון, ומי שעומד מאחוריה הוא (שוב) ה"שף המתלבש" גיא פרץ. להמשיך לקרוא ←

הזכרתי דיי הרבה ברשומות שלי שאני מסתובב בעולם לא מעט. אז דווקא נופש אני משתדל לבחור בארץ. יש לזה כמה סיבות מעבר לזה שאני הרבה בחו"ל. יותר נכון – 2 סיבות. הבנים שלי. הרבה יחלקו עליי, אבל אני נגד להטיס ילדים קטנים לחו"ל אלא אם אין מזה מנוס. בתור אחד שיצא לו כמה וכמה פעמים לשבת במטוס מוכף ילדים משתוללים ובוכים… חבר'ה, זה לא קל :). אני לא רוצה לעשות את זה לאחרים.  ואם כבר בארץ, אני מעדיף את הצפון, כי אני אוהב לראות ירוק בעיניים, וכי אני לא ממש אוהב חול. כן כן, אשדודי לא אוהב חול – תצחקו, תצחקו…  :). להמשיך לקרוא ←

הפעם יש לי מתכון קצת שונה. זה לא גריל, למרות שהייתי עושה אותו בול באותה דרך על הגריל. המנה הזאת מהירה כבזק, קלה עד כדי גיכוך וטעימה להפליא!

בביקור האחרון בחנות הדגים האהובה עליי – אחים ז'נו באשדוד – ראיתי דגי סול קטנים בוויטרינה. אז החלטתי לנסות, כי אף פעם לא הכנתי דג סול לפני כן. מה יצא מזה? עוד רגע תראו. להמשיך לקרוא ←

פעם נפל לידיי ספר. בהתחלה חשבתי שזה עוד ספר בישול או מתכונים, וכמעט פסחתי עליו בחנות הספרים. משהו עצר בעדי. מה? הספר הזה נכתב לא על ידי שף, ולא על ידי מבקר אוכל או מישהו מהתחום. הספר נכתב על ידי איש, שנחשב, נכון להיום, לגורו המטבח הבוכרי, – סטאליק חאנקישייב. הספר נקרא "קאזאן, מנגל ותחביבים נוספים לגברים". העניין הבאמת גאוני בספר הוא, שהוא נכתב בצורה של רומן על אוכל, ולא בצורת מתכונים. ההומור, צורת ההגשה .. בקיצור, הוקסמתי והחלטתי שאני קונה אותו, ולו רק כדי ללמוד. להמשיך לקרוא ←

כך מתחיל אחד השירים שאני זוכר מהילדות ממש – שיר מסרט, שאין אחד שגדל על תרבות הקולנוע הרוסי ולא מכיר אותו. אומנם הקונוטציה של השיר מדברת יותר על העניין הזעיר הזה שנקרא "הרמון", אבל נזכרתי בו כאשר הוזמנתי, יחד עם אשתי, למסעדה של ב'שארה חינאוי, שנמצאת באזור התעשיה של ראשון לציון, להשקת תפריט הסולטאן החדש. להמשיך לקרוא ←

יש אמירה, שאני מאוד אוהב: "כל התענוגות בעולם הזה מתחלקים ל-3 סוגים – לא חוקי, לא בריא ולא מוסרי". בארץ, כמסתבר, מתווסף הסוג הרביעי – "לא כשר". אז הפעם – מנה שדווקא מוכיחה, שאין כלל ללא יוצא מן הכלל. המנה הזאת טעימה בטירוף, קלה עד כדי גיכוך וכשרה לחלוטין. אני מתכבד להגיש את שיפודי סינטה עם חזה אווז מעושן! להמשיך לקרוא ←

לפעמים השם של אדם או מקום כלשהו הופך, מסיבות כאלה ואחרות, למשהו הרבה יותר רחב מסתם שם. זה בדיוק מה שקרה ל"קורדון בלו". השם הזה, משום מה, נתפס אצל הרבה אנשים כשם נרדף למנה, שיש בה אלמנט של גבינה בתוך בשר. כמובן, שאין שום קשר בין שני הדברים, אבל למה להרוס סטריאוטיפים? גבינה בתוך בשר? יאללה, למה לא?! להמשיך לקרוא ←

כבר מזמן רציתי לצלות יירך הודו. תמיד ה"שווארמה נקבה" היתה ברירת המחדל שלי לשיפודים, אם זה לא היה בקר או כבש. אז אמרתי, למה לשפד, כשאפשר לצלות ככה, על העצם? וזה ייצא גם הרבה יותר זול! אבל כמו תמיד, אני הרי לא יכול פשוט לקחת חתיכת בשר ולצלות אותה. אני חייב לעשות את זה אחרת, לא כמו כולם … בקיצור, שוויצר, מודה בזה :).  אז הנה, ירך הודו שלמה עם חמאת פורצ'יני וכמהין שחורות! להמשיך לקרוא ←