באחד הפוסטים הקודמים סיפרתי על הביקור שלי במסעדה של בובי פליי – Mesa Grill בוגאס. אין ספק שהאיש הזה הוא אחד מהשפים היותר אהובים עליי, בתור גורו של ברביקיו, אחרי, כמובן, סטיבן רייקלן, שמהספרים שלו נדבקתי ב"חיידק" הקטלני הזה :). בכל אופן, המנה הזאת היא בהחלט בהשראת המנות שהכין בובי פליי באחת מתכניותיו בערוץ FoodNetwork, בשם "Barbecue Addiction" – סטייק מנתח הפריים ריב (אנטריקוט על העצם), במשקל של 1 ק"ג, עם סלט שגם הוא כולו עשוי על הגריל – עגבניות שרי צלויות, פטריות שמפיניון צלויות וצנוברים קלוים. להמשיך לקרוא ←

בביקור האחרון שלי בלונדון עברתי בחנות בשם "Waterstones". זוהי חנות ספרים בגודל של סניף שופרסל בארץ, עם מגוון שחובב ספרים כמוני יכול היה רק לחלום עליו. אגב, ממש לא החנות הגדולה ביותר – ברחוב אוקספורד בלונדון יש חנות ספרים עוד יותר ענקית. בכל אופן, אחד המוקדים היותר מעניינים מבחינתי שם היתה המחלקה לספרי בישול. שימו לב, מחלקה! לא מדף, לא ארון, אלא פינה בגודל של חדר מלאה בספרי בישול מכל הסוגים והמינים, ממוינים לפי סגנון בישול, סוג המטבח, המחבר – בקיצור, סדר כמו שרק אנגלים (נו טוב, אולי גם גרמנים ;-)) יכולים לארגן. להמשיך לקרוא ←

מה אני אגיד לכם… הסוף שבוע הזה לא ממש השאיר סיכוי לעשות משהו על הגריל, גם כשזה מתחת לפרגולה. מה לעשות, אני לא אוהב גשם. לא אוהב, וזהו. המזג אוויר הזה גורם לי לרצות רק דבר אחד – להתחבא מתחת לשמיכה ולהירדם. אבל בכל זאת גירד לי באצבעות, וביום שישי מצאתי במעמקי המקפיא שלי את החזה הודו שנשכח וננטש שם כבר כמה שבועות, בקור המקפיא תרתי משמע :). החלטתי שהגיע הזמן לתת לו את הצ'אנס שלו, ושאני כן עושה איתו משהו. להמשיך לקרוא ←

מכירים את זה, שיש מנות שאתם פשוט נהנים להכין כל הזמן וזה לא נמאס? אז אצלי זאת המנה של הרוסטביף משופד עם נקניקיות, גזר ובגרסה הלא כשרה – גם גבינת צ'דאר טובה. כשמגישים כזה דבר ופורסים אותו ככה, על השולחן, מול האורחים שלכם, זה פשוט גורם להם (א) להזיל ריר בכמויות מסחריות ו-(ב) – להעריץ אתכם על הדמיון והתעוזה הקולינרית. תאמינו לי, אני מדבר מניסיון! :). להמשיך לקרוא ←

יש לפעמים מנות, שנולדות כסוג של אילתור, כשיש או שאריות או מצרך כלשהו שלא ממש תכננתם לעשות איתו משהו. היה לי מקרה מאוד מאוד דומה ביום שישי אחרון. כהרגלי, קניתי "פרגיות" – יירכי עוף מפורקים, בשביל השיפודים שאני מכין לבנים שלי לארוחת הצהריים בשבת. אבל מה? הפעם היו רק "פרגיות ארוכות" – כלומר, לא רק ירך מפורקת, אלא כל הכרע, יחד עם השוק. אני לא כל כך אוהב לחתוך את החלק של השוק לשיפודים (סוג של שריטה :)), אז הבנתי שיישארו לי 6 שוקיים מפורקות, ושאני צריך לעשות איתן משהו. מה? תקראו הלאה… להמשיך לקרוא ←

טוב נו, תגידו את זה… הבחנה באמת דקה מצידי! כולם מדברים על לונדון, כולם מדווחים, תוצאות, תקוות, אכזבות… בהלת האולימפיאדה תוקפת חזק :), ואני מבין את זה. אז גם אני החלטתי לדבר על לונדון, אבל בדרך שיותר קרובה לבטן מאשר לספורט :). אני רוצה להכיר לכם את המנה, ששמה קשור ישירות ללונדון, למרות שאין שום הוכחה שהמקור הוא בכלל אנגליה. בלונדון עצמה, בכל אופן, טוענים שלא מכירים מנה כזאת. אז תכירו – ה-London Broil. להמשיך לקרוא ←

מזג האוויר בימים אחרונים ממש הוציא לי את החשק להראות את הפרצוף שלי בחוץ, שלא לדבר על לעמוד ליד הגריל. אומנם אני באמת שרוט על העניין של הברביקיו, אבל גם לי יש גבולות בקטע הזה. לכן הפעם אני מבשל במטבח בבית. אבל בא לי על דאווין, אוקיי? אז החלטתי להכין ביף בורגיניון. למי שלא יודע, זה תבשיל צרפתי, שהבסיס שלו הוא בשר בקר מבושל ביין אדום. במקור, זה היה סוג של ניסיון לעשות שימוש בבשר מאיכות לא משהו, על ידי ריכוך בבישול ארוך ביין. לימים, התבשיל הזה הפך לאחד הסמלים של המטבח העילי הצרפתי.

אממה .. אני יודע למי אני מבשל :). ואני יודע גם, שיין לא ממש אוהבים אצלי בתוך התבשיל. אז אמרתי, אני אעשה את זה שונה, בלי היין, אבל עם אותם המרכיבים ואותו עיקרון – בישול ארוך של בשר בקר. אז יאללה, נתחיל. להמשיך לקרוא ←

הגרוזינים קוראים לזה עוף טבאקה… האיטלקים – עוף תחת לבנים… אני קורא לזה פטנט סוף הדרך לצלות עוף שייצא עסיסי, רך, טעים וגם יפה! להמשיך לקרוא ←