מה אני אגיד לכם… הסוף שבוע הזה לא ממש השאיר סיכוי לעשות משהו על הגריל, גם כשזה מתחת לפרגולה. מה לעשות, אני לא אוהב גשם. לא אוהב, וזהו. המזג אוויר הזה גורם לי לרצות רק דבר אחד – להתחבא מתחת לשמיכה ולהירדם. אבל בכל זאת גירד לי באצבעות, וביום שישי מצאתי במעמקי המקפיא שלי את החזה הודו שנשכח וננטש שם כבר כמה שבועות, בקור המקפיא תרתי משמע :). החלטתי שהגיע הזמן לתת לו את הצ'אנס שלו, ושאני כן עושה איתו משהו.

השארתי את הבשר להפשרה של כמעט יממה במקרר – הרי, תמיד זו הדרך הטובה ביותר להפשיר בשר, במקרר. כך הסיבים לא נקרעים והבשר לא מאבד מהמרקם שלו. מה שכן, עד שהוא הפשיר סופית, הייתי כבר דיי במצב רוח של תחילת שבוע חדש, אז לא ממש בא לי להתעסק יותר מדיי. והנה מה שיצא מזה. כל ההכנות לקחו בדיוק 10 דקות, והבשר היה כבר בתנור.

מצרכים:

• 1 חזה הודו שלם, מחולק ל-2 חצאים
• 4 כפיות חרדל דיז'ון חלק (או גרגרים אם בא לכם)
• 4 כפיות סילאן

ותצטרכו גם 2 דפים של נייר אפיה ונייר כסף, מספיק גדולים כדי לעטוף את חצאי חזה הודו.

כעת, שלב ראשון – מערבבים חרדל עם סילאן בקערה.

שלב שני – מכינים דף נייר כסף בערך בגודל 50X50, שמים על המשטח העבודה, ומעל – שמים את נייר האפיה.

שלב שלישי – שמים את חצי חזה הודו על נייר האפיה, מורחים מכל הצדדים בתערובת חרדל וסילאן, עוטפים בנייר האפיה, ואחר כך – בנייר כסף. מה שיתקבל הוא מן סוג של בשר בעטיפה כפולה של נייר אפיה ונייר כסף.

כעת אני אסביר קצת על השיטה. כתבתי עליה כבר בפוסט על האסאדו בתנור. העטיפה הכפולה, עם נייר אפיה, היא פשוט שיטה מושלמת לגרום לבשר לא לאבד לחות בזמן הצליה בתנור. הוא לא מקבל "צבע" אומנם, אבל המרקם שלו והטעם – פשוט להתעלף!

אגב, אפשר לעשות באותה שיטה את המתכון שעשיתי עם הפסטרמה הודו בדבש ומייפל. רק שאת ה"זיגוג" כדאי פשוט למרוח על הבשר לפני העטיפה.

בכל אופן, שלב רביעי ואחרון – הצליה. מחממים תנור לחום של 180 מעלות, ומכניסים את הבשר העטוף. אגב, כדאי לשים אותו על מגש חד פעמי או משהו, כי העטיפה עדיין תדלוף :). צולים במשך 30 דקות על 180 מעלות, ואחר כך – עוד כשעה על 130-140 מעלות. מוציאים, משאירים את הבשר "לנוח" בלי להוציא מהעטיפה משהו כמו 15-20 דקות, ואז מוציאים בזהירות ופורסים לפרוסות דקות.

אפשר לאכול גם חם, גם קר, עובד מצוין בתור פסטרמה הודו לכריכים למיניהם… בקיצור, פשוט כמו קרש, בריא ודיאטתי לחלוטין :).