שלום!
כשהעליתי את התמונה הזאת בעמוד הפייסבוק שלי הכותרת הייתה "המבורגרים ושיפודים". חברים דוברי היוונית שלי (ויש לי הרבה כאלה, הודות לעבודה בחברה עם מרכז פיתוח בקפריסין) אמרו לי שזה סובלאקי, ולכן החלטתי לקחת את הפוסט הזה לכיוון היווני. אז היום – קבבים יווניים – mpiftekia – וסובלאקי פרגיות!
היי!
מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי או מכיר אותי אישית יודע, שהשורשים שלי הם במזרח אירופה. אך אם לדייק, מדובר בחבל ארץ שלא הרבה שמעו עליו – בסרביה. זהו אזור יחסית קטן שנמצא בין מולדובה, אוקראינה והים השחור. במשך כל ההיסטוריה האזור היה לטרף נחשק – מי רק לא כבש אותו. טורקים, רומנים, רוסים, מולדבים ועוד חבורה לא קטנה של עמים שתקופות שלטונם באזור היו יחסית זניחות… בכל אופן, כל העניין הזה יצר מטבח ייחודי ומאוד ססגוני, וזה בדיוק המטבח שאני זוכר מהילדות. אחת המנות היותר אופייניות למטבח הבסרבי והרומני היא mititei, או מה שאנחנו מכירים בתור הקבב הרומני. אז הנה הגרסה שלי, שמבוססת על זיכרונותיי ועל חוש ההרפתקנות שלי באוכל.
קבב זה אחד המאכלים היותר מפורסמים במזרח התיכון, אגם הים התיכון ודרום אסיה. יש מאוד סוגים ושיטות הכנה, ולא מעט שמות שונים למנה הזאת, אבל המשמעות היא אותה משמעות – בשר צלוי על האש. הפעם – הגרסה הארמנית לקבב על שיפוד – לולה קבב (Lüle kebab). להמשיך לקרוא
האמת, זה לא היה בתכנון השבוע. ממש לא. אבל נג'יב, מחינאווי בוצ'ר שופ, כשגילף לי את שדרת הצלעות מהמתכון הקודם שלי, הציע לי לטחון את מה שחתך עם בקר. ברור שהסכמתי! וכך נולד הרעיון להוסיף את הקבבים בתור המתאבן של הארוחה. אז אני מציג לכם את קבב טלה ובקר בתיבול מזרחי!
דם, אש ותמרות עשן 