אחרי הביקור בארצות הברית הייתי דיי משוכנע שאין סיכוי שמישהו יצליח להרשים אותי עם האוכל הכל כך אמריקאי הזה שנקרא המבורגר… באמת, אם תחשבו על זה, מה כבר אפשר לעשות עם המבורגר?! אז תקשיבו, ותקשיבו טוב! אם לא ביקרתם עד עכשיו ב"פפיטו" בבוגרשוב – לא טעמתם המבורגר, ועזבו אתכם משטויות :). אני בדרך כלל נמנע מלכתוב ביקורות מתלהבות, אבל זה ממש, אבל ממש עיצב אצלי מחדש את המושג המבורגר ועוד כמה מושגים שתיכף אנסה להכיר לכם.

טוב… ככה, נתחיל בגילוי נאות – הוזמנתי ל"פפיטו" לארוחה עם כמה מחבריי הבלוגרים. התיישבנו בחדרון קטן שנמצא בקומה השניה במעלה מדרגות לולייניות (אגב, כנראה במיוחד בשביל אחד עם פחד גבהים כמוני :D) ויכול להכיל עד 12 אנשים, והבעלים – דודי ודרור – התחילו להזרים מאכלים. אני הגעתי אחד הראשונים והתחלתי את הערב עם Glenfiddich כפול, בלי קרח כמובן, שלידו היו גרגירי חומוס מאוד טעימים.

התחלנו עם המנה שלכאורה נראת פשוטה, אבל היא טעימה ברמות! ולפי דברי השף אין אף פאב בברצלונה, שרואים בו ספורט ולא אוכלים Patatas Bravas.

ובזמן שאנחנו מנשנשים את המאכל הכל כך ממכר הזה, מגיעים דברים עוד יותר מעניינים. פלטת נקניקים מיובאים מאיטליה וספרד:

פלטת דגים – שפרוט, טונה, סרדינים (אם אני לא טעיתי בזיהוי 🙂 )…

והרינג … שיש לי חולשה דיי רצינית לדג הזה.

ואז – עלה אלינו השף, רונן נניס לייזרוביץ… איש מאוד מעניין, שחי את רוב חייו (עד לפני 3 שנים) בברצלונה. הבן אדם מדבר על אוכל עם כזה להט, שפשוט קשה לא "להידבק" בו. ותאמינו לי, הוא באמת, אבל באמת יודע לבשל! משהו מעניין ששמעתי ממנו היה על איך ה"ראש עובד בספרד"… הוא מספר, שבספרד אם זוג לוקח מקום ורוצה לפתוח מסעדה או בר, הם נכנסים למקום, שוטפים רצפה ומתחילים לבשל. אחר כך, כשיש קצת כסף – צובעים קירות… הרוויחו עוד קצת – מחליפים ריצוף … במלים אחרות, מה שהבנתי ממנו הוא, שלא באים ומשקיעים מייד הון, אלא "קונים" את הלקוחות באיכות של האוכל, המנות, ובהכנסת האורחים. לא במראה ועיצוב. אני מתחבר לזה מאוד. אבל בארץ, לדעתי, זה לא היה יכול לעבוד.

אגב, המקום קטן יחסית… ישיבה על הבר, כמה שולחנות, חדר ל-12 אנשים בקומה השניה וכמה שולחנות בחוץ. פאב קלאסי, לדעתי :).

יחד עם נניס, דודי הביא את מרק הבצל. לא להתרגש מגודל הצלוחית – המנה האמיתית פי כמה יותר גדולה. זאת הייתה טעימה, וטוב שכך! עוד רגע תבינו מדוע :).

הנה, הגענו לחלק המעניין – הבשר! נניס התחיל מרוסטביף…

והמשיך לכיוון הצלעות חזיר – ספייריבס. רק שתבינו, עד כמה זה טוב – אני ביקשתי ממנו את מתכון הרוטב, ונניס הסכים גם לתת לי אותו!

שתי מנות שאני אישית אתמקד בהן כשאחזור ל"פפיטו" (וזה בהחלט יקרה!) הן הסנדוויץ' "פפיטו" וההמבורגר… הסנדוויץ' היה כל כך טעים ונימוח, שאין לי מלים לתאר אותו. הנה, תסתכלו על התמונה, ותלכו לטעום :).

והנה ההמבורגר. חייב לציין, שכמה מהחברים שישבו איתנו טענו שזה לא עשוי מספיק… אני אגיד לכם ככה. מידת עשיה אופטימלית להמבורגר טוב היא מדיום. בלבד. לא דקה מעבר לזה. ואני גם עשיתי לו את בדיקת ה"לחיצה" :). כלומר, כשלוחצים על ההמבורגר, המיץ שיוצא צריך להיות שקוף. והוא באמת היה. אז… מי שאוהב את הפרה שנרצחה פעמיים – be my guest. אני אקח את זה בדיוק כמו שנניס עשה!

הכתובת של "פפיטו" – בוגרשוב 28, תל אביב. הנאה באמת מובטחת. המחירים גם סבירים לגמרי – המבורגר עולה 48 ש"ח והצלעות – 60 ש"ח. בקיצור – אם אהבתם את התמונות, תקפצו לבקר את דודי ונניס :).