את הפוסט הזה אני רוצה לפתוח דווקא בגילוי נאות – לאירוע ההשקה של קו מוצרים קפואים חדש של השף שגב משה ומותג ״נטו״ הוזמנתי כדי לסקר את המוצרים החדשים. כן כן, זה אותו קו מוצרים שבו עוסקת התחרות האינטרנטית ״רבע מיליון בשביל מתכון!״. אז מה הקשר לקבב שבתמונה הפותחת? עוד מעט תבינו.

אני לא בן אדם של ארוחות מוכנות או קפואות. תמיד הייתי ואהיה בדעה, שבבית אוכלים רק את מה שמבשלים בבית. כן, מדי פעם גם אני מזמין סושי או פיצה, או מביא איזה takeaway, אבל הבנתם את הכוונה שלי. ולמרות כל זה, הסכמתי להשתתף בהתנסות במוצרים של שגב דווקא כי זה – שגב. שף ראשי של אל על, את המסעדות שלו אני אישית ממש מעריך… בקיצור, רציתי לבדוק, האם שגב יכול לגרום לארוחה מקופסה להתעלות אל מעבר ל״מנת קרב״. :).

האירוע נערך במסעדת "שגב אקספרס" ברמת החי"ל, מקום שביקרתי בו לא מעט ומאוד נהניתי. גם הפעם, עם זה שהמנות שהיו על השולחן לא היו מנות של המסעדה, אלא המוצרים שהשקתם היתה נושא האירוע, הקינוחים היו מעולים :). לגבי המוצרים עצמם – כמו שאומרים, first thing's first.

הקו עצמו מדבר על 4 סדרות שונות של מוצרי בישול ביתי קפואים, סלטים מצוננים, קינוחים מצוננים ופסטה ספיישל. ערכת ההתנסות שקיבלנו כללה כך: קציצות עוף ודג, ברוטב עגבניות, רוטב בולונז מוכן, שתי תערובות בשר טחון מתובל לקבב – בקר וגם בקר עם כבש, ואריזה של אקלרים במילוי קרם פטיסייר. אותן המנות, חוץ מתערובת הקבב, הוגשו לנו לשולחן באירוע ההשקה עצמו.

האריזה של האקלרים נעלמה ראשונה ;-). אני מודה, זה אחד המאפים האהובים עליי, ובתור מוצר מוכן זה היה לא רע לגמרי. זאת הסיבה, אגב, שבגללה התמונה היא לא שלי, אלא של יח"צ. המחיר של אריזה במשקל 400 גרם הוא בין 30 ל-32 שקלים, וזה גם נראה לי הגיוני למדיי.

ביום שישי החלטתי לבדוק קודם כל את תערובת הבשר הטחון לקבב, כי… נו, כי זה הגיוני. אני גריל מן, לא? :-). אז דווקא פה חיכתה אכזבה. בשיא הרצינות, הייתי מצפה להרבה יותר ממוצר שנושא את השם של שגב. התיבול המזרחי, בעיניי, לא טוב, התערובת כבדה, קשה, שומנית מאוד. עדיין בחרתי בקבב שהכנתי כתמונה פותחת, כי תודו, זה נראה לא רע, אבל הטעם – נפילה רצינית. אגב, זה נוגע לשתי התערובות – גם בקר וגם בקר-כבש. לו הייתי צריך לשלם על זה 32 שקלים לחצי קילו – הייתי באמת עצבני. זול יותר לקנות בשר טחון ולהכין תערובת בבית. כך זה נראה על המדפים:

וכך – על הגריל שלי:

אגב, טיפ קטן לצליית קבבים על האש. קבב, בגלל העובי שלו, דורש צלייה קצת יותר ארוכה, ולכן תמיד נרצה להנמיך קצת את החום של הגריל או המנגל ולצלות את הקבב על חום בינוני 8-10 דקות על כל צד. וכמובן, לפני הצליה לא לשכוח להבריש בשמן זית! 😉

לגבי הקציצות – השילוב של בשר או דג עם רוטב העגבניות זה משהו שאני פשוט לא מסוגל לאכול. ככה זה כשרוב חייך אתה מקבל צרבת רק מלחשוב על רוטב עגבניות. אני גם רוצה לציין, שממש לא אהבתי את איך שהמנה נראת – ולהוכחת הטענה ראו תמונה. באירוע עצמו התקשיתי למצוא הבדלי טעם בין קציצות דגים וקציצות העוף. כנראה שהעניין הזה של רוטב עגבניות באמת משבש לי את חוש הטעם. ועדיין, אם בכל זאת אנסה להיות אובייקטיבי, הקציצות יחסית סבירות. מבושלות בסדר, תיבול לא מציק, לא כבד… כמה מחבריי שטעמו גם אמרו שהקציצות מתאימות לילדים – ייתכן, אני לא בטוח. אני יודע, שהבנים שלי לא יאהבו, אבל אם הילדים שלכם אוהבים את העניין הזה של רוטב עגבניות – אולי זה באמת יילך, למרות שאני עדיין בספק.

המחיר – בין 34 ל-36 שקלים לאריזה של 800 גרם קציצות. אני מודה, לא מכיר מחירים של ארוחות קפואות, אבל לי נשמע מחיר הגיוני. לו היו מעמידים אותי בפני בחירה של או זה, או, נניח, שניצלים קפואים או משהו כזה, הייתי בוחר בקציצות האלה. כמובן, שמבחינתי, אם אי פעם אגיע לבחירה כזאת, המצב באמת על הפנים.

רוטב הבולונז… שוב, אני לא אוהב שילוב של בשר ועגבניות. מכל המוצרים, הרוטב הכי הזכיר לי ״אוכל מטוסים״, ותאמינו לי, אני מכיר טוב מאוד את הטעם הזה. כמובן, שזו רק דעה סובייקטיבית, כי אני מסתמך על העדפות הטעם שלי. בצורה יותר אובייקטיבית – הרוטב סביר, בתור ״ארוחה מהקופסה״ שמוכנה בתוך רבע שעה – זה יעשה את העבודה, בייחוד אם הפסטה טובה. אז שוב השאלה היא, האם התמורה שתקבלו בעד 40-42 שקלים שווה את זה, וזה כל אחד יחליט עבור עצמו. אני יותר בדעה, שהתמורה לא מצדיקה את ההשקעה. אגב, אני מדבר רק מהניסיון של הטעימה באירוע – בבית עוד לא הספקתי לנסות את זה. זאת הסיבה שהתמונה היא של היח"צ.

לסיכום… כמו שאמרתי בתחילת הפוסט, אני נשאר בדעה שבבית אוכלים את מה שמבשלים בבית. בשבילי, מבחינת הטעם האישי שלי, המוצרים האלה לא ימצאו את דרכם למקפיא שלי. מכל המוצרים נהניתי רק מהאקלרים. אז כל אחד יעשה את השיקולים שלו, ואני את שלי עשיתי.