העניין הזה של שווקי איכרים בזמן האחרון תופס תאוצה לא קטנה – קחו למשל את מה שקורה בנמל תל אביב… אבל משום מה נמל יפו לי אישית תמיד קסם יותר. אולי זה בגלל הדייגים שמביאים בבוקר את הדגים הטריים מהים ומוכרים אותם ישר מהסירות, או בגלל ההיסטוריה הרבת השנים של הנמל ושל יפו העתיקה… בכל אופן, אני רוצה לספר לכם, שבנמל יפו נפתח שוק איכרים, שאני מאוד, אבל מאוד נהניתי להסתובב שם.
גילוי נאות – הוזמנתי לסייר בשוק לרגל חגיגות הט"ו בשבט, שנערכו שם, וכחלק מהם השף אייל לביא (ממסעדות "רוקח 73" ו"רוקח ים") הדגים את הכנת הפאיה הגדולה ביותר שאני אישית אי פעם ראיתי. ברצינות, יצא לכם לראות מחבת פאיה בקוטר של מטר וחצי? לי עוד לא. :).
טוב. כל דבר בתורו. נתחיל מהמיקום: השוק מתקיים ברחבה מזרחית של נמל יפו, ממש ליד הכניסה הראשית לנמל. זה מתחם חדש ונחמד, שמסביבו יש שולחנות, ואפשר ככה לשבת ביום יפה ולהנות ממה שקניתם בדוכני השוק. כמו כל שוק איכרים טיפוסי, גם השוק הזה מתקיים רק בימי שישי, בין השעות 9 בבוקר ל-2 אחר הצהרים, ומי שמוכר הם האנשים שמגדלים או מייצרים את הסחורה שלהם. בתור צלם, אני פשוט התפרעתי שם, ועוד שניה תראו גם מה יצא מזה :).
קצת על מה שתמצאו שם. פירות וירקות, אורגניים או פשוט ישר מהמשק – התמרים של משק ארבל, או הממתקים הביתיים של רונית צין, מאפיית בוטיק סוויט ארטס (Sweet Arts), המזווה – דוכן התבלינים ופירות היבשים…
יש גם דוכנים קצת יותר ייחודיים, כמו, למשל, דוכן "גרין פלאש" של מוצרים אקולוגיים חכמים – אדניות בד לצמחי תבלין, שאפשר אפילו לתלות על הדלת. יש גם את הבוטיק של שרון מילר, שמוכר פקעות וזרעי בר. למען האמת, אין לי שמץ של מושג למה זה טוב, אבל זה נראה מעניין.
מה אני אגיד לכם… אני אוהב להסתובב במקומות כאלה. אתה באמת אף פעם לא יודע, מה תראה. אז באותו יום ראיתי את מחבת הפאייה הגדול ביותר שפגשתי עד כה. אייל לביא, השף של מססדעות "רוקח בים" ו"רוקח 73", הכין את הפאייה ממש מול עינינו ועיני כל המסתובבים. טעימות קיבלנו חינם, ועל מנה שלמה היה צריך לשלם 34 שקלים. אני וויתרתי כי לי הספיקה הטעימה עצמה, אבל במצב אחר בהחלט הייתי הולך על זה.
דם, אש ותמרות עשן 
פוסט מקסים, אוהבת את הכתיבה והתמונות שלך … על אף שגם אני הייתי שם …
תודה לבנה 🙂
איזה כיף של יום !
ולראות את אייל לביא בפעולה – חגיגה !
פוסט מרהיב, צילומים מקסימים, אדי
רותי