על גולף קיסריה עד לא מזמן רק קראתי ושמעתי. את המקום עצמו לא יצא לי לראות, למרות שדווקא ביקרתי לא מעט בקיסריה. לפני כשבועיים היתה לי הזדמנות טובה לבקר במתחם הגולף בקיסריה כחלק מיום כיף שהוזמנתי אליו. בתכנית היו ארוחות בוקר וצהריים במסעדת "אלבטרוס" שבמתחם ומשחק גולף. לא יודע מה לגביכם, אני אישית בחיים לא שיחקתי גולף אז קפצתי על זה.

בדיעבד הסתבר, שלטבע יש משהו נגד זה שאלמד לשחק גולף. אותו יום היה היום שבו התחילה הסערה שפקדה את ישראל לאחרונה, ולשחק גולף בגשם – עסק לא ממש מהנה. משחק הגולף הוחלף ביום פינוק בספא, ומאחר שאני לא ממש בעניין של ספא, מסאג'ים וכל מיני דברים בסגנון, החלטתי שאני מוותר על החלק הזה של היום. אומנם, דיי חבל היה לוותר על ארוחת הצהריים, אבל גם להתחיל את השבוע בארוחת בוקר טובה היה רעיון לגמרי לא רע.

מסעדת "אלבטרוס" נמצאת במתחם בגולף עצמו, ומשקיפה על המגרשים. אני בטוח, שביום יותר בהיר המראות היו הרבה יותר מרהיבים, אבל גם בגשם זה עדיין נראה יפה מאוד. מסתבר ש"אלבטרוס" – זה גם מושג מעולם הגולף, שמתאר "אירוע נדיר". לא היה לי מושג שיש לעוף הימי הזה קשר לגולף, אז הנה, נסגר לי עוד חור קטן בהשכלה :).

המטבח של המסעדה, על פי איך שמגדירים אותו הבעלים – יעקב כהן ובתו, ישראלי מודרני. הם לא מתיימרים להיות מסעדת גורמה, ובאמת, המנות לא מתאימות להגדרת ה"גורמה" המקובלת היום. המסעדה ממוקמת באופן טוב מבחינה אסטרטגית – באמצע הדרך בין תל אביב לחיפה, במתחם גולף קיסריה, ויש בה חדר VIP לאירועים עד 50 אנשים, אולם ל-200 אנשים ואפשרויות לערוך אירועים במדשאות הגולף עד 2000 אנשים. אחרי חיטוט קצר ברחבי הרשת גיליתי, שמי שעמד מאחורי התפריט של "אלבטרוס" בהקמתה הוא השף איתי שלו, שהיה בוגר מצטיין של בית הספר Le Cordon Bleu בפריז, ובנוסף עבר התמחות בקינוחים ואפיה ב-Ecole Lenotre וקורס עישון בשרים ב-Culinary Institute of America בניו יורק.

תפריט ארוחות הבוקר מציע את "בוקר אלבטרוס". ב-59 ש"ח אפשר להזמין ארוחת בוקר ליחיד, שכוללת 2 ביצים עשויות לפי בחירה, סלט ירקות, מבחר טאפאסים, לחם ולחמניות, חמאה, ריבה, מיץ טבעי ושתייה חמה. לנו הוגשה ארוחת הבוקר ה"מלכותית", כמו שהתפריט מכנה אותה. המחיר של הארוחה הזאת הוא 155 שקלים לזוג, והיא כוללת 2 ביצים בכל אופן עשיה שתבחרו, סלט ירקות טרי, גבינות, ריבה שעשויה במקום, טחינה, זיתים, מבחר טאפסים, מוזלי עם יוגורט, סלט פירות וסילאן, פריטטה עשויה מתפוחי אדמה ומגוון של לחמים ומאפים הנאפים בשעות הבוקר במסעדה. כמובן, גם שתיה חמה וקרה כלולים במחיר.

כשהגענו, כיבדו אותנו בכוס קאוה. אולי זה רק אני, אבל לי מאוד קשה להתחיל את הבוקר של יום ראשון מאלכוהול, גם אם זה משהו קליל כמו הקאווה. לפני כמה ימים דווקא יצא לי לשוחח עם מישהו, שטען שמבחינתו להתחיל את הבוקר עם קאוה זה מתאים. אולי.. אבל לא לי. אז נעבור לאוכל :).

נתחיל מהטאפס. בסך הכל – הם היו טעימים. אני בדרך כלל דיי אדיש למנות כאלה, אז ייתכן שדעתי קצת מושפעת מזה, אבל בכל זאת. המבחר היה גדול והטעם – לא רע בכלל. היה גם את הגימיק הנחמד של להגיש את הלחמים והמאפים על העגלה – כך שהסועדים יכולים לבחור את מה שהם רוצים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ממרחים ומטבלים – אבוקדו, טונה, גבינת שמנת, חצילים, פלפלים קלוים.. לא ראיתי שום דבר מפתיע, אבל בהחלט עמד בסטנדרטים. שוב, אולי זה רק אני, אבל ממרח הנוטלה עשה לי את זה הכי הרבה. שרוט שוקולד, אמרנו כבר? 😉

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מוזלי שמוגש בכוס שמפניה. אני אישית לא ממש אוהב מוזלי, לכן העדפתי להשאיר מקום בקיבה לדברים אחרים. אם לשפוט לפי קצב ההיעלמות שנצפה בשולחנות אחרים, הטעם כנראה התאים למראה :).

כשנשאלתי איך אני מעדיף את הביצים עשויות, ביקשתי ביצת עין עם בצל, פטריות וקשקבל. החביתה שקיבלתי היתה בהחלט תואמת את הציפיות.

אפשרות אחרת, במקום החביתות השונות, היא שקשוקה, שמוגשת כך.

כשחשבתי איך אסכם את החוויה, בא לי רעיון להשתמש באותן ההגדרות שבהן משתמש מדריך המסעדות היוקרתי בעולם – המישלין. הדרגות שקובעות את מספר הכוכבים הן "מסעדה מעניינת", "שווה מעקף של 50 ק"מ" ו"שווה נסיעה". אז נעבור על הקריטריונים:

• אוכל – סטנדרטי פלוס
• גישה – נוחה
• מיקום – טוב
• מחירים – הגיוניים, בהתחשב במיקום ואזור
• יתרונות נוספים – נופים באמת יפים למדשאות הגולף, שעות פתיחה – מ-8:00 עד חצות

ולסיכום, במלים יותר פשוטות, "אלבטרוס" נכנסת לדירוג הפרטי שלי בקטגוריית ה"מסעדות המעניינות" – אם אתם באיזור קיסריה, ובא לכם לאכול ארוחת בוקר – כדאי בהחלט לחשוב על המקום.