פסטיבל "טעמים בעמקים" – חורף מעניין בעמק יזרעל


IMG_5658_DxO

יש מקומות בארץ, שאני אף פעם לא מתעייף מלבקר בהם. ורובם מרוכזים במה שנקרא חדרה וצפונה. משום מה יש לי מן סוג של סלידה ממדבר, חול וכדומה. כמו שאומר אחד החברים הטובים שלי: "אם אני רוצה חול וכולירע – אני הולך למילואים!". מבחינתי, צפון הארץ הוא ה-אזור לנופש, טיולי טבע או פשוט לצאת ליום כיף עם הילדים. נכון שהשבוע מזג האוויר גם, איך נאמר… לא בדיוק עשה איתנו חסד, אבל דווקא אחרי סופה כזאת הצפון באמת יפרח. אז אם אתם בכיוון של חופשה בצפון או פשוט יום טיול – הפוסט הזה בול בשבילכם.

לפני קצת יותר מחודש קיבלתי דוא"ל ממשרד יח"ץ שנקרא "הפקה עברית". בהודעה היתה הצעה להצטרף לסיור לקראת הפסטיבל, שנקרא "טעמים בעמקים" ושהולך לקרות בישובים שונים בעמק יזרעאל ממש בקרוב, בין ה-10 ל-30 בינואר 2013. הסיור תוכנן ליום שישי, אבל מזג האוויר החליט אחרת, ולכן הוא נדחה בשבוע. אבל בתאריך הסופי שקבענו יצאנו ארבעתינו – אני, אחותי רגינה, שהצטרפה למערכת "דם, אש ותמרות עשן", יונית, בעלת הבלוג "מעורב" ויעל, שמנהלת את הבלוג "המחבת של יעל", לסיור בעמק. מה יצא מזה? קודם כל, הרבה מאוד כיף. אבל באמת! כמות הצחוקים והדחקות שהלכו שם היתה פשוט מטורפת :).  ומעבר לכיף של יום בחברה מגניבה ועם מזג אוויר פשוט מצוין, ביקרנו בכמה מקומות בעמק, שעליהם אני רוצה לספר לכם.

תמונת פסטיבל עם יין

צילום יח"צ

הפסטיבל הזה מתקיים זה שנה תשיעית, והרעיון המרכזי בו הוא למזג את הטעמים של מיטבי מסעדות בעמק עם התוצרת החקלאית של חוות העמק, וכל זה על רקע כל הנופים הירוקים והפריחה של חודשי החורף בעמקים. בנוסף, במושבים היוגב וציפורי תהיה פעילות של בתים פתוחים של אומנים ושל שפים – בתיהם יהיו פתוחים לתצוגה, טעימות ומכירה של מאכלים כפריים, תוצרת מהמשק והאומנות המקומית. עוד חלק מעניין הוא המסעדות שמשתתפות בפסטיבל. מחיר ארוחה בת 3 מנות – ראשונה, עיקרית וקינוח, משלבת מבחר של גבינות משק צוריאל וכוס יין של יקב תבור נא בין 79 ל-109 שקלים. בין המסעדות המשתתפות תמצאו, למשל, את אדלה, אוקטגון, בלה, טנדוקה (כשרה), פרנג'ליקו, קפה לואיז, קפה פלוס, רוסו, שלו ביער שפר ביר גארדן ותשרין. את הבוקר אפשר להתחיל בארוחת הבוקר שמוצעת במחיר בין 39 ל-49 שקלים בבתי הקפה "זוהר בדשא" ו"זבולון 1", שממנה אנחנו התחלנו את הסיור שלנו. אגב, את כל המידע על הפסטיבל, לוח אירועים, כתובות ועוד אפשר למצוא באתר הפסטיבל – www.Teamim-baamakim.co.il. "זבולון 1" נמצא בקריית טבעון, ברחוב (הפתעה! :)) זבולון 1. IMG_5641_DxO קיבלו את פנינו רז, השף, ובאופן מפתיע, גם אמו של רז, שהביאה את המעמולים שלה. אני לא יודע מי מהם מבשל יותר טוב, והאמת – לא אכפת לי. האוכל שם – מעולה! אז ככה… תראו. זה התחיל עם מאפים – גבינה ושוקולד, המשיך לסלט מגניב עם עגבניות שרי בשלל צבעים ומוצרלה וכמובן לחם עם חמאה וזיתים, משם לשקשוקה ירוקה וסוג של "קרוק-מאדאם" – כריך עם סלמון וגבינה וביצים עלומות מעל. לקינוח הוגש לנו קרם ברולה מאוד טעים ומעמולים. אגב, זאת היתה הפעם הראשונה שטעמתי מעמולים, ואם כל המעמולים טעימים כמו אלה, אני מצאתי לי עוגיה מועדפת חדשה :).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אחרי שסיימנו עם ארוחת הבוקר, המשכנו לבית לחם הגלילית, שבה נמצאת "חוות דרך התבלינים", ללא ספק, המקום הכי ארומתי בסביבה :). אני לא אתחיל לספר לכם על הניחוחות והטעמים – אין מלים שמסוגלות להעביר את החוויה הזאת. התמונות ידברו בעד עצמן. אני רק אוסיף, שב-14 לינואר בשעה 17:00 תתקיים שם תחרות "שף העמק" השניה, שנשמעת לי כאירוע דיי מעניין.

photo (3)

אה, כן! קנינו שם שני סוגי חליטות למשקאות חורף – חליטת הדרים וחליטת פומלה ומלון. שמים את התערובת ב-2 ליטר מים, מרתיחים, מבשלים משהו כמו רבע שעה על להבה נמוכה – ויש לכם משקה טעים וריח בבית, שיפיל אתכם. התמונה הזאת היא של המשקה בהתהוות :).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

נקודת ציון הבאה – מושב ציפורי. הקונדיטוריה והמאפיה "אווה ובתיה", למרות הגודל הממש זעיר שלה, הפתיעה אותי מאוד. הקונדיטוריה פתוחה רק בימי שישי, ומציעה מאפים פשוט יוצאים מן הכלל. בכל מקרה, אם אתם בסביבה, שווה ביקור :).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מהקונדיטוריה נסענו לעוד מקום מאוד מעניין שנמצא במושב ציפורי. זהו בית בד אקולוגי ואורגני, שנקרא ריש לקיש, על שם החכם האמוראי, חבר של רבי יוחנן, יליד ציפורי. המקום יפה מאוד, הבניה היא בניה אקולוגית, שיטות הפקת השמן הן אותן שיטות כמו לפני מאוד ואלפי שנים… את כל הפרטים אפשר למצוא באתר של "ריש לקיש". תראו כמה המקום מעניין.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כשהגיע זמן ארוחת הצהריים, התחלנו מכמה מנות מהמזרח הרחוק במסעדת פרנג'ליקו בנצרת עילית, ומשם ירדנו למקום, שמבחינתי היה לגולת הכותרת של הסיור. מסעדת "תשרין" בנצרת, ללא ספק, מחייבת פוסט נפרד, וכזה בהחלט יגיע. אבל אני לא יכול לסיים את הפוסט הזה בלי לומר כמה מלים עליה.

מסעדת תשרין

צילום יח"צ

"תשרין" שוכנת במבנה עתיק בן למעלה מ- 150 שנה, ששימש לפני כן כבית מגורים. זה בהחלט מתבטה באווירה במסעדה – ביתית, חמימה, והמוזיקה הנעימה שמושמעת ברקע מגבירה את התחושה הזאת. המסעדה שייכת לדור החדש של מסעדני נצרת, אחסאן ומוסא, שאוהבים לארח ולפנק את אורחים. רוב המנות במסעדה נעשות בטאבון עצים. לא גז, עצים. זה הופך את המאכלים הנאפים שם לבעלי אופי מאוד ייחודי, ואני לא אומר את זה סתם. שמני האתר שבעשן משבים למאכלים את הארומות, שאי אפשר להשיג בשום דרך אחרת. התפריט המלא של המסעדה נמצא כאן בקובץ PDF, אבל גלריית התמונות – כמובן, כאן.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

זהו… כאן נגמר היום ומכאן נסענו הביתה. מה שבטוח – אני אחזור לתשרין כי אחרי הטעמים והתמונות האלה אני משוכנע שכדאי לי מאוד לחקור את המקום עד לעומק :).

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s