קול קורא לנדוד, לנדוד…. על המדבר, החלומות ואוכל טוב


כתבתי הרבה על זה, שיוצא לי המון להיות בחו"ל. זו הסיבה, שכאשר אני מחפש מקומות לטייל או לבקר בחופשה, אני דווקא פונה, כמו שאומרים, לכיוון פנים. ההעדפה הקבועה שלי היא צפון – גולן, גליל, עמקים… אז כשהוזמנתי לסייר ברמת הנגב, בין באר שבע למצפה רמון, חשבתי לעצמי: "באמת… מה לי ולמדבר? אני גר באשדוד, כולי מוקף חולות ודיונות, מה יש לי לחפש בנגב?!". מה שכנע אותי לבוא? תכנית הסיור בחוות הבודדים לאורך כביש 40 בין באר שבע למצפה רמון – פרויקט ייחודי שזכה לשם "דרך היין".

לפי תכנית הסיור, ארוחת הבוקר הייתה מתוכננת בחוות נאות – חוות עיזים שמייצרת, בין השאר, גבינות בוטיק, אחר כך – ביקור במדגה במשאבי שדה, ביקור ביקב רוטה, ולבסוף – ארוחת הצהריים במסעדת שף חדשה שנפתחה באתר ספא "נווה מדבר", בניצוחו של השף גיא פרץ. בשלב הזה התחלתי לפתח התעניינות קצת מעבר לקטע תיירותי. כשאני שומע "מסעדת שף", זה לא ממש משנה, האם זה שף מפורסם או לא, אני כבר מתעניין. אבל דווקא על גיא פרץ שמעתי, שלא לדבר על זה שלפחות לפי הפייסבוק אנחנו "חברים" 🙂.

כמו תמיד, הלכתי לעשות קצת בדיקת רקע. וזה מה ש"עלה ברשת": שף בדור שלישי, בוגר "תדמור", Cordon Bleu בלונדון, Ecole Lenotre בפריז ן"בארי קאליבו" בבלגיה, קפטן לשעבר של נבחרת השפים של ישראל עם 13 מדליות זהב ומחבר ספרי בישול "קסם המטבח המרוקאי" ו"פשוט להיות שף". אמרתי לעצמי: "אוקיי… הבחור נשמע סבבה!". דבר הבא – הכינוי שלו "השף המתלבש", בגלל האוסף של כ-200 חליפות שף מכל העולם. כאן אמרתי "זהו! שף עם כזה רקורד וכזה דאווין אני חייב להכיר!" J

השעה – 9:45 בבוקר, ההסעה מגיעה ואנחנו יוצאים לדרך. לומר לכם את האמת? אינספור פעמים שיבחתי את עצמי על זה שלא אכלתי כלום לפני הנסיעה. אחרי באר שבע הדרך הפכה להיות כזאת מטולטלת, שאם הייתי אוכל קודם לכן, בוודאות הייתי מגיע למצב מביש ולא נוח. עצירה קצרה בנווה מדבר, גיא עולה לרכב ואנחנו נוסעים לכיוון חוות "נאות", התחנה הראשונה בסיור.

חוות "נאות" יוסדה בשנת 2003 על ידי גדי ולאה נחימוב, ממקימי ובעלי רשת המסעדות "אל גאוצ'ו". המיקום – ליד שדה בוקר, דרומית לטללים וקיבוץ משאבי שדה. זוהי חוות בודדים – כלומר, חווה של אנשים שחיים בבדידות במדבר. הקונספט של המיזם הזה הוא חווה חקלאית-תיירותית – גידול עיזים, ייצור גבינות וגם אירוח של מטיילים ונופשים אוהבי המדבר. החווה מציעה 4 בקתות אירוח – 2 זוגיות ו-2 משפחתיות, שהנופשים בהן יכולים, בין השאר, גם להתנסות בחליבת העיזים, למשל.




את ההכשרה המקצועית לאה רכשה בחוות העיזים "הר הרוח", שבהרי ירושלים. בהתחלה, הגבינות שיוצרו בחוות נאות היו יוגורט עיזים, צפתית, קממבר וגבינת טום. עם השנים ועם הניסיון, נוספו עוד ועוד סוגי גבינות, והיום החווה מייצרת גם פטה עיזים, סנט מור, וולנסי, גבינה צפתית בטעמים שונים וגם גבינות שהן פיתוח עצמי של לאה – "קסם", "ניצן" ו"רננה".

גבינת "קסם" דומה ל"בל פאזה", גבינה קטנה בת חודשיים. גבינת "ניצן" בעלת טעם יותר מתקתק, ומיוצרת עם תיבולים שונים, וגבינת "רננה" היא, כמו שלאה הגדירה אותה, סוג של פשרה, מאחר ובחווה עדיין אי אפשר לייצר גבינת קשקבל.


את התוצרת של חוות נאות אפשר להשיג במעדניות או סופרים שכונתיים באזור ירושלים וגוש דן. בנוסף, ישנה חנות בחווה עצמה, שפתוחה מהזריחה ועד לשקיעה, כל ימות השנה פרט ליום כיפור.

אחרי ארוחת הבוקר עלינו לרכב והמשכנו הלאה, בכביש המטלטל לכיוון קיבוץ משאבי שדה, שבו נמצא המדגה לגידול דגי הברמונדי. הדג הזה, שנחשב למעדן ומאוד פופולרי במסעדות הדגים, נאסר בארץ לגידול בכל מקום צפונית לנגב, מסיבה אחת מאוד פשוטה – הדג הזה הוא טורף על, ופשוט עלול לגרום ממש לאסון אקולוגי. מאחר והברמונדי הוא דג מים מלוחים, העובדה שהמדגה משתמש במי תהום, שהם בערך פי 5 מלוחים יותר ממי השתייה, ופי 20 פחות ממי הים, דווקא מאוד נוחה. המים שבמדגה מוחלפים באופן מחזורי, ואחרי 7-8 מחזורים מיועדים לשימוש כמי השקיה לחקלאות שבסביבה.



תחנה הבאה – חווה אורגנית לגידול פירות, ירקות ובעלי חיים של שלמה אזולאי – א.ש.ב.א. אני חייב לומר, שהאיש הזה באמת, אבל באמת נראה ונשמע מדהים. הקשבתי לסיפורים שלו, צפיתי בו יושב בסוכה, מדליק סיגריה מסיגריה, ומספר על כך, שהוא מפונה פעמיים – פעם של ימית ופעם – של גוש קטיף. אחרי שפונה מגוש קטיף, התיישב לבד בנגב על שטח של 250 דונם, שכעת יש עליהם כרם ענבי מאכל, כרם ענבי יין, מטע עצי הזית ושטחי גידול ירקות וצמחי תבלין ומרפא. אני חייב להודות – בחיים שלי לא טעמתי צימוקים כה טעימים, ותאמינו לי, בתור אחד שנולד במולדובה, שהיא ארץ היינות והענבים, משהו אני מבין בענבים ומה שמיוצר מהם.


והטיול במטעים והכרמים… כמה זיכרונות ילדות זה העלה אצלי…



מהחווה של שלמה המשכנו לחווה של ארז רוטה, אומן, פסל, חוואי בודד ויינן, בעל יקב בוטיק. התארחנו בחאן מדברי ושתינו יין, שמיוצר מהענבים הגדלים בחוות רוטה.



השעה – כמעט 3 בצהריים. המדבר לא מרחם – החום עולה והעייפות גוברת. אנחנו עוזבים את החאן ועולים לרכב. מחכה לנו התחנה הבאה והאחרונה, אותה אחת שבגללה החלטתי להצטרף לסיור הזה – אתר הספא נווה מדבר שבו נפתחה מסעדת "שף המדבר" של השף גיא פרץ. לומר לכם שהחבר'ה היו רעבים זה לא לומר כלום. יום של טיולים במדבר ירעיב גם מת. בכל מקרה, הגענו למקום, נכנסנו… וזה המראה שקיבל את פנינו בחצר של המסעדה:



גיא, עם עוד שני שפים, מעשנת רצינית ושולחן עמוס מטעמי המדבר, שגיא בישל מהתוצרת המקומית, אורגנית ומיוחדת. כרובית עם טחינה, חומוס חם, סלטים וחמוצים, שום ועגבניות שרי קונפי, עופיונים במילוי חמוציות ופריקי, שעושנו במעשנת במשך שעתיים, תבשיל פוייקה, סשימי ברמונדי, דגי ברמונדי על המנגל, מקלובה ערבית ושוק טלה במילוי פירות יבשים, שגם עושן במשך יותר משעתיים במעשנת המאיימת של גיא. קינוח – כנאפה פירות יבשים וקינמון… אבל למה לדבר? תראו בעצמכם:







את המתכון של העופיונים, שאני אישית אהבתי הכי הרבה, אני מתכוון לנסות מאוד בקרוב, וכמובן, לעדכן כאן.

מודעות פרסומת

12 תגובות על “קול קורא לנדוד, לנדוד…. על המדבר, החלומות ואוכל טוב

  1. ששת שצ הגיב:

    פתחת לי מה זה תיאבון. אני כבר מחכה לאירוע הבא של גיא פרץ….

  2. juli1974 הגיב:

    איזה סיפור מרתק ותמונות יפייפיות:)

  3. שוש חזן גרינברג הגיב:

    טיול מקסים, אוכל משובח!

  4. אמנון הגיב:

    אחלה סיור וכתיבה משובחת

  5. יעקב הגיב:

    לא לשכוח לספר לי על סיור כזה בפעם הבאה…..

  6. יונית הגיב:

    נהנתי מאד מהתמונות….והמנות.
    נו ………….ו……………מהחוויה.

  7. hadarok הגיב:

    אחלה פוסט אדוארד 🙂

  8. DRRD הגיב:

    איזה פוסט מושקע ! התמונות מדהימות! עושה חשק לאכול!

  9. […] של גיא כבר יצא לי לטעום בסיור ברמת הנגב, שעליו כתבתי כאן. מבחינת המלון – טוב, מה כבר לא ראיתי במלונות… אז […]

  10. […] באחד הפוסטים הקודמים שלי סיפרתי שגיא בחר להיות שף כשר. אז כאשר הוזמנתי לארוחה ב"גספאצ'ו" כחלק מהאירוח במלון הולידיי אין, דווקא מאוד סקרן אותי, מה בדיוק המנות שהשף מגיש במסעדה שלו. תמיד הייתי בדעה, שמנות כשרות זה סוג של פשרה, משהו שתמיד יהיה רחוק אחרי המנות הלא כשרות. מאידך, את האוכל של גיא כבר טעמתי ב"נווה מדבר"… בקיצור, הייתי מאוד סקרן, ואתם יודעים מה? הופתעתי לטובה ברמה שלא העלתי על דעתי לצפות לה. […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s