אז כמו שכבר כתבתי, הגריל קיבל סופ"ש פנוי. במנה הזאת לא התנור החליף את הגריל במשמרת, אלא דווקא מחבת כבדה עבה. ומה היה בה? מנה שמביאה עמה ניחוחות אירים צפוניים משהו.  בישול איטי, ארוך, ממלא את הבית בריחות שגורמים לבלוטות הרוק להיכנס למצב חירום :).  בחום ובתאבון אני מגיש היום קדרת בקר וירקות שורש בבירה.

גם המנה הזאת באה בהשראת המתכון של חברי הטוב שף רונן חואן רזניק, מהסדנה מסדרת "בשר, יין וחברים" של "חינאווי בוצ'ר שופ". המרכיבים של המנה:

• 1 ק"ג בשר בקר לבישול ארוך וקדרה – זה יכול להיות צ'ך, שפונדרה, שריר.. הפעם השתמשתי בשפונדרה.
• 2-3 גזרים
• 4 בצלים בינוניים
• 6 שיני שום
• 4 תפוחי אדמה גדולים
• 1 שורש סלרי (לא חובה)
• 2 כפות גדושות של פפריקה מתוקה (אני תמיד מעדיף את הפפריקה המרוקאית המעושנת)
• 1 כפית מלח ים או מלח גס (ואולי עוד לפי הטעם)
• 1/2 כפית פלפל שחור גרוס
• 8-9 גרגירי פלפל אנגלי
• 10-12 גרגירי פלפל שחור
• 5 יחידות ציפורן שלם
• 3 עלי דפנה
• קורט זרעי כמון שלמים
• 1 כף קמח לבן
• 1 בקבוק (330 מ"ל) בירה לבנה (השתמשתי בבירה Leffe blond הבלגית שאני מאוד אוהב)
• 1 בקבוק (330 מ"ל) בירה שחורה (מאלט)
• 1 כוס ציר בקר (או עוף, אם אין לכם כוח להתעסק עם ציר בקר), או, אם אין ציר כלל , אז מים.
• 2 כפות שמן לטיגון (לא שמן זית)

בנוסף, תצטרכו 1 דף נייר אפיה ונייר כסף. מדוע? כי זה מה שיהפוך לכם את המחבת לסיר לחץ מאולתר. את הטריק הזה גם למדתי מרונן.

את הבשר כדאי לבקש מהקצב לחתוך לקוביות של 2 ס"מ. כך לא תצטרכו לבשל אותו עד צאת הנשמה. את הירקות נחתוך כך:

• הבצל – 1 משאירים שלם, ו-3 בצלים חותכים לקוביות גסות של 1 ס"מ בערך
• השום – מקולף וחתוך לחצי
• תפוחי אדמה, שורש סלרי (אם משתמשים בו) – קלופים וחתוכים לקוביות של 3 ס"מ
• גזרים – קלופים וחתוכים לפרוסות בעובי 1 ס"מ

עכשיו ניקח את הבצל שהשארנו שלם ופשוט נתקע בו את יחידות הציפורן. עם סכין חדה נעשה חריצים בבצל ונתקע בו גם את עלי הדפנה.  נשאיר את ה"פסל" הסוריאליסטי הזה בצד לבינתיים.

נערבב כ-1/2 כף פפריקה מתוקה עם 1 כף קמח לבן ונקמח את קוביות הבשר טוב טוב.

במחבת עמוקה ועבה (או סיר עם תחתית עבה) מחממים שמן ומשחימים את הבצל הקצוץ עד שהוא מתחיל להזהיב. אחר כך מוסיפים את קוביות הבשר וממשיכים לטגן תוך כדי ערבוב מדי פעם עד שהבשר "נסגר". איך תדעו? הבשר ישנה צבע ותראו שהוא הופך כבר ל"מעורר תאבון" :).

בשלב זה מוסיפים את הירקות והשום וממשיכים לטגן דקה או שתיים תוך כדי ערבוב.

מוסיפים פפריקה, מלח, פלפל שחור (גם גרוס וגם הגרגירים), פלפל אנגלי וזרעי כמון ומטגנים עוד דקה-שתיים, כדי "לפתוח" את הטעמים של התבלינים. תמיד כדאי להוסיף את התבלינים היבשים לפני הנוזלים. החום היבש פותח את הטעמים של התבלינים וגורם להם להשתלב הרבה יותר טוב.

מוסיפים פנימה את הבירה הלבנה והשחורה (מאלט) ומביאים לרתיחה חזקה. מוסיפים את הציר (או המים), מערבבים טוב ומנמיכים את האש למינימום האפשרי.

זוכרים את "פסל הבצל" מקודם? עכשיו זה הזמן. מסדרים אותו ככה באמצע של כל החגיגה הזאת, ככה שייתן את הטעמים שלו בזמן הבישול הארוך. ועכשיו – הטריק של רונן! לוקחים את דף נייר האפיה ומכסים איתו את המחבת או הסיר. מעל – שמים דף של נייר כסף ומעל – את המכסה. הנייר אפיה נותן אפקט של איטום. אז למעשה – קיבלנו לא פחות ולא יותר מסיר לחץ מאולתר. 🙂

זהו. בישול של 3 וחצי שעות מינימום. עם איסור חמור לפתוח את הסיר עד סוף הבישול :).

וכעבור 3 וחצי שעות של ריחות מטריפי דעת…

תקבלו את אחד המאכלים הטעימים ביותר שאכלתם!

בתאבון!