משום מה, כל שם של מנה איטלקית נשמע דרמטי משהו.. אז הנה דוגמא קלאסית לזה. עוף ה"גיהינום" או העוף ה"שטני" – "Pollo Diablo"… ממש סרט אימה, אה? אבל אחד שאתם הולכים ממש לאהוב!
אני שוב השתמשתי בכרעיים, כי זה מה שאוהבים אצלי… אבל גם עוף שלם הולך מצויין.
אז מה עושה את העוף הזה לשטני כל כך? צ'ילי גרוס. התוספת הנדיבה שלו למשרה היא זאת שמביאה את העוף לטעם הבוער שלו. כמובן, לאלה ביניכם שלא מתורגלים לאכול אש, אני אוותר – פשוט תורידו את הכמות או אל תשימו את הצ'ילי בכלל, ותקבלו עוף טעים ועסיסי, שפחות "ייפתיע" את עניני הטעם שביניכם.
ל-8 כרעיים דיי גדולות נצטרך:
- 6 כפות שמן זית כתית מעולה
- 6 כפות מיץ תפוזים טרי
- 6 כפות מיץ לימון טרי
- 2 כפות עלי רוזמרין טריים, קצוצים דק
- 1 כף (2 שיניים) שום קצוץ דק
- 2 כפות צ'ילי גרוס
- 1 כפית מלח ים או כל מלח גס
בקערה נערבב את החומרים של המרינדה – שמן זית, מיץ לימון, מיץ תפוזים, רוזמרין, שום, צ'ילי ומלח ונטרוף עד שהחומרים מתערבבים טוב טוב.
ושוב שיטת ההשריה האהובה עליי – שיטת "שקיות הסופר". שתי שקיות ניילון, אחת תוך השניה, שבתוכם שמים את הבשר ויוצקים את המרינדה מעל. מוציאים את האוויר, קושרים היטב, נותנים "עיסוי" טוב לשקית, ולמקרר, למשך 6-7 שעות (עדיף – לילה שלם). וכמובן, לא לשכוח להפוך את השקית מדי פעם.
נכין את הגריל לצליה בלתי ישירה בחום גבוה, ננקה ונשמן את הרשת. נוציא את הכרעיים מהמרינדה, ננער את שאריות המרינדה (אין צורך ממש לנגב את הכל), ונסדר על הרשת, הרחק מהאש. נסגור את מכסה הגריל – ונלך לשתות בירה (או מה שתרצו, כמובן). יש לנו בין 45 דקות לשעה עד שהעוף יהיה מוכן.
העוף מוכן כשהמדחום שנעצנו בחלק העבה ביותר של יירך העוף (בלי לגעת בעצם) יראה לנו 70 מעלות.
מורידים מהאש, מכסים בנייר כסף ונותנים "לנוח" כ-10 דקות.
Shulz?
לא ממש 🙂
אבל אני מודה – השם באמת מתאים 😀