עוף בגריל… מה כבר יכול להיות יותר בנאלי מזה? אבל תודו, לעשות עוף בגריל כך, שיהיה טעים, עסיסי ולא יבש, כמו הנגב, זה כבר עסק קצת יותר מסובך. כמה שאני מדבר עם האנשים, אני שומע דברים בסגנון של "עוף יוצא יבש!" או "רק פרגיות, כי כל השאר מתייבש!". אז הפעם – עוף בגריל, שגם עסיסי, גם לא יבש וגם עם טעם וארומה מיוחדים.
המנה הזאת במקור הגיעה מספר אמריקאי, שנקרא "Slow Fire – The Beginners Guide to Barbecue". קניתי את הספר בארה"ב, ואני חייב לציין, שרוב המתכונים שם מעניינים ודיי קלים לביצוע. את המתכון הזה אני שיניתי קצת, כדי שיתאים לא רק לגריל או מעשנת, אלא גם לתנור. אוקיי, בתנור לא תקבלו את הטעם המעושן, אבל הדג עצמו יהיה כל כך עסיסי, רך וטעים, שלא תרצו להכין סלמון אחר כך בשום דרך אחרת. להמשיך לקרוא
שבוע שעבר קרה לי מקרה ״מצער״ – קניתי נתח נאה של כתף בקר מס׳ 5, יפה, טרי ו… גיליתי שנגמר לי הגז :(. פשלה, מה אני אגיד…
אז החלטתי שאני לוקח את הבקר לכיוון התנור, ואת מה שאני הולך להציע לכם היום אני אפילו מתבייש להגדיר כמתכון. בואו נגיד, שזאת אחלה שיטה להכנה של צלי כתף. סיכמנו? 😉
אחד הדברים היותר קלים להכנה בבית הוא פסטרמה. רוב העבודה יעשה הגריל או התנור שלכם. אני לוקח את זה הפעם לכיוון המזרח הרחוק, ומוסיף לפסטרמה זיגוג, שמזכיר את הצבע והטעמים של זיגוג ברווזי פקין, אבל מבוסס על מרכיב דווקא מזרח תיכוני – קלמנטינות. להמשיך לקרוא
כשאני חושב על המנות שהכנתי השבוע, דבר ראשון שעולה לי בראש הוא "מהיר ועצבני" :). במלים אחרות – פשוט, קל, מוכן תוך רבע שעה, אבל מזין, בריא וטעים מאוד. אז יודעים מה? גם הפוסט יהיה ענייני, קצר ובלי יותר מדי סיפורים. במתכון הזה נכין פילה לברק בתנור בסגנון ים-תיכוני עם שום ולימון. להמשיך לקרוא
בביקור האחרון שלי בלונדון עברתי בחנות בשם "Waterstones". זוהי חנות ספרים בגודל של סניף שופרסל בארץ, עם מגוון שחובב ספרים כמוני יכול היה רק לחלום עליו. אגב, ממש לא החנות הגדולה ביותר – ברחוב אוקספורד בלונדון יש חנות ספרים עוד יותר ענקית. בכל אופן, אחד המוקדים היותר מעניינים מבחינתי שם היתה המחלקה לספרי בישול. שימו לב, מחלקה! לא מדף, לא ארון, אלא פינה בגודל של חדר מלאה בספרי בישול מכל הסוגים והמינים, ממוינים לפי סגנון בישול, סוג המטבח, המחבר – בקיצור, סדר כמו שרק אנגלים (נו טוב, אולי גם גרמנים ;-)) יכולים לארגן. להמשיך לקרוא
מה אני אגיד לכם… הסוף שבוע הזה לא ממש השאיר סיכוי לעשות משהו על הגריל, גם כשזה מתחת לפרגולה. מה לעשות, אני לא אוהב גשם. לא אוהב, וזהו. המזג אוויר הזה גורם לי לרצות רק דבר אחד – להתחבא מתחת לשמיכה ולהירדם. אבל בכל זאת גירד לי באצבעות, וביום שישי מצאתי במעמקי המקפיא שלי את החזה הודו שנשכח וננטש שם כבר כמה שבועות, בקור המקפיא תרתי משמע :). החלטתי שהגיע הזמן לתת לו את הצ'אנס שלו, ושאני כן עושה איתו משהו. להמשיך לקרוא
הפוסט הזה לא ממש שייך לסדרה על הטיולים שלי באמריקה, אבל הוא בהחלט שייך לנסיעה אחרונה שלי ללונדון. אל על, כידוע, לא טסים בשבת, לכן הטיסה שלי לארץ היתה ב-22:30 במוצאי שבת. הצ'ק אאוט במלון הוא 11 בבוקר, ובמשך היום אני ועמיתה שלי לעבודה הסתובבנו ברחובות לונדון. טוב נו, בעיקר באוקספורד סטריט, רחוב הקניות הכי סוער בלונדון :).
כשהגיע הזמן לארוחת צהריים, נכנסנו למסעדה איטלקית קטנה לא רחוק מכיכר הפיקדילי, בשם Fratelli la Buffala, או בעברית – משהו כמו אחוות הבופלו :). התפריט הציע כמה וכמה סוגי פסטה ברטבים שונים, וגם מנות כמו La Bufalata – שזה פשוט כדור מוצרלה בופלו טעימה במיוחד עם ירקות אנטיפסטי… אבל המנה שבאמת גנבה את ההצגה מבחינתי היתה ה- Lo zuccotto di melanzana – חציל ממולא קרם ריקוטה, ואמרתי לעצמי שאני פשוט חייב לשחזר את ההנאה הזאת בבית. עשיתי קצת חקירות לגבי המנה – והתוצאה לפניכם :). תהנו! להמשיך לקרוא
הפעם יש לי מתכון קצת שונה. זה לא גריל, למרות שהייתי עושה אותו בול באותה דרך על הגריל. המנה הזאת מהירה כבזק, קלה עד כדי גיכוך וטעימה להפליא!
בביקור האחרון בחנות הדגים האהובה עליי – אחים ז'נו באשדוד – ראיתי דגי סול קטנים בוויטרינה. אז החלטתי לנסות, כי אף פעם לא הכנתי דג סול לפני כן. מה יצא מזה? עוד רגע תראו. להמשיך לקרוא
סוף השבוע הזה היה גשום וקר. מילא זה, הרוח אצלי על המרפסת בקומה 9 משתוללת כל כך בטירוף שפשוט אין שום סיכוי שאוכל להדליק את הגריל. אז חזרתי למקורות, כמו שאומרים. תנור ומחבת עמוקה עבה. ומדוע? תיכף תראו.
המנה הראשונה של השבוע – משהו שמבוסס על מנה של שף גדול וחבר יקר, רונן חואן רזניק, שלמדתי ממנו המון בסדנה מסדרת "בשר, יין וחברים" אצל "חינאווי בוצ'ר שופ" בהרצליה. אני מציג בגאווה את צלי שפיץ שייטל בתנור, סטייל אסאדו. להמשיך לקרוא
דם, אש ותמרות עשן 