חסילונים בבייקון – בין אזעקה לפיצוץ, קצת אש טובה!


הפוסט הזה, אפשר לומר, נכתב מתוך הממ"ד, תוך כדי חיבוק הבנים ורעש של אזעקות וקולות הפיצוצים של יירוטים והנפילות. כן, אני אשדודי. אומנם לא תחת הגשם הבלתי פוסק כמו החברים בעוטף עזה, שדרות ובאר שבע, אבל הולכים לישון לנעימת האזעקות ומתעוררים לרעשים של הפיצוצים, מחזקים את ידיהם של החיילים ודואגים לכל החברים והמשפחה במקומות היותר מופגזים. ומעל לכל, מקווים שכל זה יסתיים במהרה.

אפשר לומר, שבישול הוא סוג של תרפיה בשבילי. כשאני מבשל אני נמצא בעולם שהוא כאילו ״מאונך״ לעולם הרגיל, במובן שהזמן הרגיל כאילו עוצר מלכת… סוג של escapism כזה. אז החלטתי, שאני מוצא כמה רגעים בין האזעקה לאזעקה ומכין משהו מספיק מהיר מחד גיסא, ומקורי ומעניין מאידך. אז הנה… נשנוש מטורף לגמרי, שראיתי פעם בארצות הברית, בשיקגו, ועכשיו משחזר בבית. קבלו את החסילונים בבייקון על האש! להמשיך לקרוא

מיפו העתיקה לנמל תל אביב – דרכם של האיש והמסעדה


לפני קצת יותר משבוע, ביום גשום וסוער, מצאתי את עצמי מגיע לנמל תל אביב. אני חייב לומר, שלהגיע לשם כשהרוח מעיפה לאנשים את המטריות והגלים פשוט עולים על המדרכות, זו חוויה בפני עצמה. אבל הייתה לי מטרה לבקר במסעדת ה”סוכה הלבנה”, וזה מכמה סיבות. קודם כל, כי הוזמנתי לשם (זה, כמובן, למען גילוי נאות), אבל גם כי אני חובב מושבע של פירות ים ודגים, ושמעתי המון שבחים על המקום. בכל מקרה, הגעתי לנמל תל אביב, חניתי בסמוך להנגר 4 ובריצה בין פרצי רוח סוערים וממטרי גשם נכנסתי למסעדה.

להמשיך לקרוא