בפרק הזה (והאחרון) של היומן החלטתי לשלב את הימים ה-5 וה-6 של הטיול. אלה היו ימים עמוסים בנופים, עיירות, מקומות… במקום לחפור לכם במלים אני שוב אתן לתמונות לדבר. דרכנו – למעבר הרים Consuma שבהרי קסאנטינו, טירת Castello di Poppi והעיר ארצו (Arezzo). בנוסף, סיפור של ארוחת ערב במסעדה מאוד מיוחדת – Osteria Il Canto del Maggio.
באחד הפוסטים הקודמים סיפרתי על הביקור שלי במסעדה של בובי פליי – Mesa Grill בוגאס. אין ספק שהאיש הזה הוא אחד מהשפים היותר אהובים עליי, בתור גורו של ברביקיו, אחרי, כמובן, סטיבן רייקלן, שמהספרים שלו נדבקתי ב"חיידק" הקטלני הזה :). בכל אופן, המנה הזאת היא בהחלט בהשראת המנות שהכין בובי פליי באחת מתכניותיו בערוץ FoodNetwork, בשם "Barbecue Addiction" – סטייק מנתח הפריים ריב (אנטריקוט על העצם), במשקל של 1 ק"ג, עם סלט שגם הוא כולו עשוי על הגריל – עגבניות שרי צלויות, פטריות שמפיניון צלויות וצנוברים קלוים. להמשיך לקרוא
טוב נו, תגידו את זה… הבחנה באמת דקה מצידי! כולם מדברים על לונדון, כולם מדווחים, תוצאות, תקוות, אכזבות… בהלת האולימפיאדה תוקפת חזק :), ואני מבין את זה. אז גם אני החלטתי לדבר על לונדון, אבל בדרך שיותר קרובה לבטן מאשר לספורט :). אני רוצה להכיר לכם את המנה, ששמה קשור ישירות ללונדון, למרות שאין שום הוכחה שהמקור הוא בכלל אנגליה. בלונדון עצמה, בכל אופן, טוענים שלא מכירים מנה כזאת. אז תכירו – ה-London Broil. להמשיך לקרוא
אני מאוד אוהב סלט כרוב אדום במיונית. כן כן, זה שמוכרים בסופר, ההוא עם הטעם של תרופה שפג תוקפה :). אבל אני גם מאוד אוהב את סלט הקולסלואו האמריקאי. אז הנה ההיבריד של שני אלה, שילוב של רוטב לסלט הקולסלואו עם כרוב אדום וטוויסט קטן של הברביקיו. מילה שלי , אחרי שתטעמו את זה, יותר לא תגעו בכרוב אדום במיונית מהסופר. להמשיך לקרוא
היי!
פרק אחרון של המתכונים הבסיסיים, והפעם – סלסה מקסיקנית קלאסית, סלט מלפפון מוחמץ תאילנדי וצ'אטני אפרסקים ואגוזי פקאן. להמשיך לקרוא
היי!
כמו שכבר אמרתי, כוכב השבוע הוא טלה. ומה החלק המשובח ביותר בטלה? הטיבון, או, כפי שהוא מוכר לנו הרבה יותר, אוכף הטלה. נתח מצויין, עסיסי, שמשלב את הסינטה ואת הפילה על עצם ה-T שביניהם. זהו ה"אח הקטן" של סטייק הטיבון או הפורטרהאוס, כשמדובר בבקר. מנת היום – אוכף טלה עם פיקו דה גאלו – סלט מקסיקני חריף משהו. להמשיך לקרוא
חודש אוקטובר אצלי מלא בדברים טובים. נתחיל בקטנה, צנוע ככה… יום ההולדת שלי חל בסוכות, והשנה זה גם התלכד עם התאריך הלועזי – 19/10. בנוסף, כמה מחבריי הטובים נולדו באוקטובר, והשנה כל החגים יצאו באוקטובר. חודש מצויין יצא לנו השנה.
אז מגיע לי מזל טוב, וכמובן, מסיבה. ואם במסיבות יום הולדת עסקינן, הרי ברור שיהיה גם בשר על הגריל! טוב, לא רק בשר, אבל בהחלט על הגריל.
היי!
הפעם יש לי בשבילכם שתי מנות חדשות. אחת – גרסה קצת יותר מתקדמת ומשודרגת של קבבים, והשניה – רוסטביף קלאסי על הגריל. ואם המנה של הקבבים יכולה להיחשב כמתאבן (אבל דיי בקושי – 2 קבבים כאלה בקלות גורמים לבן אדם ממוצע להתחיל לנמנם 🙂 ), הרוסטביף בהחלט מהווה "וידוא הריגה" – לפי מצב האורחים שלי, הם ממש התקשו לקום אחרי הארוחה.
אז ככה… הרי ידוע שהספורט הלאומי של הישראלים הוא אכילה. ואם כן, חגי ישראל ממש מזכירים אולימפיאדות :). השבוע היו כמה וכמה תחרויות אותן הייתי צריך "לביים", ואני רוצה לספר על אחת מסויימת, שדיי שיעשעה אותי. מראש הודיעו לי – כולם בדיאטה, אוכלים רק אוכל בריא, בלי שומנים, פחמימות – בקצרה, כזה שרובנו היינו מגיבים מיידית ב"איכסה" אחד גדול. אבל מה? זו עדיין חייבת להיות ארוחה מלאה. אמרתי – טוב, דיאטה – דיאטה, אבל עם קצת דמיון ורצון טוב זה יכול להיות גם מאוד מהנה וטעים, בייחוד אם בגריל עסקינן. הנה התשובה שלי לאתגר הקולינרי הזה.
תחילה – קצת היסטוריה ונוסטלגיה.
אני נולדתי במולדובה – זוהי ארץ השוכנת בין אוקראינה לבין רומניה, ובעבר היתה אחת הרפובליקות בתוך ברה"מ. המטבח המולדאבי עוצב במשך מאוד שנים על ידי השפעות ממטבחי עולם שונים ומעניינים. במשך כ-300 שנים מולדובה היתה תחת שלטון טורקי, ומהמזרח הגיעו ההשפעות הפולניות והאוקראיניות. נהר הניסטרו, שהיה ציר מסחר ראשי, הביא גם את ההשפעות הרומניות, הבולגריות והטרנסילווניות – בקיצור, מטבח הפיוז'ן בהתגלמותו.
אז בתור מחווה למטבח, שלמרות היותו כל כך מגוון ומעניין, מפורסם כל כך מעט מעבר לגבולות מולדובה, אני רוצה להציע שני מתכונים לסלטים מהמטבח המולדאבי, שמשתלבים מצויין עם הבשרים הצלויים על הגריל. להמשיך לקרוא
דם, אש ותמרות עשן 