היי!
היום אני רוצה לספר לכם על מתכון פשוט במיוחד למנה שאני זוכר מאז גיל 4 בערך. זאת היתה סוג של ברירת מחדל לארוחות הבוקר בבתי ספר וגני ילדים במולדובה, כשהייתי ילד. זה מסוג המאכלים, שאו שאתה מת על זה, או שזה הסיוט הקולינרי הנורא ביותר שלך 🙂 . בכל אופן, אתמול במעדניית הבית שלי הבעלים פינק אותי ב-2 קילו ריקוטה טרייה במחיר מצחיק של 5 דולר, אשתי שלפה מהמגירה את המתכון הזה, ואני נתתי לו את הטאצ' סיום של המייפל…
היי!
מבחינתי, גריל הוא השיטה הטובה ביותר להכין פילה סלמון. פשוט, בלי יותר מדי הסתבכויות… דג ואש. זה הכל. באוסטרליה סלמון מגיע מכל מיני מקורות – יש נורבגי, אבל יש גם פסיפי, או כזה שגודל בחווה. בדרך כלל סלמון מהחווה הוא שומני יותר ויוצא פשוט מדהים על האש.
For this recipe in English please click here.
מאז שאני זוכר את עצמי, היו רק 3 שיטות שבהן הכינו דגים אצלנו – מרק, געפילטע פיש ודג מטוגן. כשעליתי לארץ נחשפתי למנות דגים שנצלו על האש, ואני חושב שזאת השיטה האולטימטיבית והמחמיאה ביותר לדג, יסלחו לי כל אוהבי תבשילי דגים. כבודם במקומם מונח, אבל דג שהרגע ירד מהגריל תמיד יגנוב בעיניי את ההצגה.
היום הרביעי התחיל בנסיעה לעיירה קסטלינה (Castellina), שלמרות שהיא היתה נחמדה ומעניינת, זאת עדיין היתה מבחינתי רק תחנת הביניים בדרך לאירוע העיקרי – סיור וטעימות היין ביקב קאסה סולה (Casa Sola), או בעברית – הבית הבודד. בהמשך, סיירנו ב"עיר הפעמונים" – סאן ג'ימיניאנו (San Gimignano), שבנוסף לביקור בגלידריה שהוכתרה כאלופת העולם בגלידות, גם סיפקה לנו חוויה שיכלה להסתיים, איך לומר… רועש למדי 🙂 .
דם, אש ותמרות עשן 