מדי פעם, כשמזדמן לי בנסיעות לבקר במקומות קולינריים מעניינים, אני משתדל מאוד לכתוב על החוויות האלה, כדי לתת לכם הצצה על משהו קצת שונה, על דברים שלרוב נעלמים מהעיניים של התיירים. הפעם – זה ממש דיווח מהשטח. אני נמצא כעת בהולנד, ואני רוצה לספר לכם על מסעדה מאוד מעניינת שנמצאת בכפר קטן 5 דקות משדה התעופה של אמסטרדם – "De Halve Maen".
אם אספור את כל הפעמים שביקרתי בווינה, אני חושב שאגיע לכ-60. אני באמת חושב שווינה היא אחת הערים היפות והמעניינות ביותר באירופה. הייתי בלונדון, בפראג, בבודפשט, הייתי בערים שונות באנגליה, גרמניה, שוויץ… אבל מכל אלה ווינה תמיד תישאר המועדפת עליי. אז החלטתי לערוך מן מדריך לתייר קולינרי מתחיל בווינה, שיתאים לכל כיס, ושעדיין תוכלו להינות מחויה קולינרית אוסטרית אמיתית. להמשיך לקרוא
היכרות שלי עם השף מאיר אדוני התחילה לפני כ-3 שנים, כשהוזמנתי לאירוע עיתונאים במסעדת "כתית". בזכות הביקור הזה נחשפתי לקולינריה אחרת, קולינריה שבאמת חוצה את גבול האומנות. מאז יצא לי לבקר בכמה וכמה מוקדי מטבח עילי בעולם, ובכל פעם רק מתחזקת אצלי ההרגשה, שמאיר לא נופל מכל השמות הגדולים ביותר בעולם הקולינריה. לפני כשנה מאיר עשה צעד, שעוד לא נעשה בשום מקום בעולם. הוא פתח מסעדת מטבח עילי כשרה – "בלו סקיי", הנמצאת בקומה העליונה של מלון קרלטון בתל אביב. לא היה כל סיכוי שהייתי מוותר על האפשרות לנסות את הצד הכל כך לא שגרתי הזה של מאיר, וכשהגיעה ההזמנה – לא היססתי לרגע.
בפרק הזה (והאחרון) של היומן החלטתי לשלב את הימים ה-5 וה-6 של הטיול. אלה היו ימים עמוסים בנופים, עיירות, מקומות… במקום לחפור לכם במלים אני שוב אתן לתמונות לדבר. דרכנו – למעבר הרים Consuma שבהרי קסאנטינו, טירת Castello di Poppi והעיר ארצו (Arezzo). בנוסף, סיפור של ארוחת ערב במסעדה מאוד מיוחדת – Osteria Il Canto del Maggio.
היום הרביעי התחיל בנסיעה לעיירה קסטלינה (Castellina), שלמרות שהיא היתה נחמדה ומעניינת, זאת עדיין היתה מבחינתי רק תחנת הביניים בדרך לאירוע העיקרי – סיור וטעימות היין ביקב קאסה סולה (Casa Sola), או בעברית – הבית הבודד. בהמשך, סיירנו ב"עיר הפעמונים" – סאן ג'ימיניאנו (San Gimignano), שבנוסף לביקור בגלידריה שהוכתרה כאלופת העולם בגלידות, גם סיפקה לנו חוויה שיכלה להסתיים, איך לומר… רועש למדי 🙂 .
עד לפני יומיים שף אביב משה בשבילי היה סוג של דמות טלוויזיונית. ראיתי אותו בכל מיני תכניות בערוץ האוכל, ורק שמעתי על המסעדה שלו בתל אביב – "Messa". כבר די הרבה זמן אני מתכנן להגיע לשם, והפעם היתה הזדמנות מצויינת, כשהוזמנתי לבוא ולסקר את התפריט העסקי של המסעדה. תותי מהבלוג "ללקק ת'תות", שלה מגיע הקרדיט על תמונת השער, הצטרפה אלי ויצאנו לצהריים.
השף שאול בן אדרת תמיד היה מבחינתי אוטוריטה קולינרית מאוד משמעותית. את הביקור במסעדה שלו – "קימל בגלבוע" – אני מתכנן מזמן, וביום שישי אחרון, כחלק מהטיול המשפחתי בצפון, הגענו לארוחת הצהריים במסעדה. להמשיך לקרוא
עד היום סיפרתי לכם על החוויות שלי בשתי מסעדות בעלות 3 כוכבי מישלין (גורדון ראמזי בלונדון וז'ואל רובושון בלס וגאס). הגיע הזמן לספר על השלישית, שלדעתי היתה המדהימה ביותר מכל המסעדות שאי פעם אכלתי בהן. אני מדבר על מסעדה של השף אליין רו (Alain Roux) בכפר בריי (Bray), שליד לונדון – מסעדת Waterside Inn. להמשיך לקרוא
על גולף קיסריה עד לא מזמן רק קראתי ושמעתי. את המקום עצמו לא יצא לי לראות, למרות שדווקא ביקרתי לא מעט בקיסריה. לפני כשבועיים היתה לי הזדמנות טובה לבקר במתחם הגולף בקיסריה כחלק מיום כיף שהוזמנתי אליו. בתכנית היו ארוחות בוקר וצהריים במסעדת "אלבטרוס" שבמתחם ומשחק גולף. לא יודע מה לגביכם, אני אישית בחיים לא שיחקתי גולף אז קפצתי על זה. להמשיך לקרוא
בישראל, כידוע, אוכל מזמן הפך לסוג של ספורט לאומי. וכמו בכל ספורט, יש גם תחרויות, פרסים ומופעים. ב-13 לינואר מוזנק פסטיבל המסעדות הישראלי "שף תאכל 2013", שהשנה מתקיים בפעם ה-15 ברציפות. הפעם הוא יימשך 11 ימים – עד ה-23 לינואר, ובמסגרת הפסטיבל כל מי שביקר במסעדה זו או אחרת יוכלו להצביע ולבחור את מנת השנה הישראלית. לי יצא לבקר באירוע עיתונאים שאורגן לרגל הפסטיבל הזה, ואני רוצה לחלוק איתכם את החוויות. להמשיך לקרוא
דם, אש ותמרות עשן 