לפני קצת יותר משבועיים קיבלתי בדואר חבילה, ובה שני בקבוקי ערק "מצדה", מזקקת הערק מהכפר מעיליא שליד מעלות. כשזה נוגע לשתיה, אני לא חובב של משקאות בסגנון הזה, אבל לבשל איתם, בייחוד כשהמתכון רק ירוויח מזה – בכיף. בקיצור, לקחתי את המרינדה עם כל הטעמים החזקים של המזרח הרחוק והפגשתי אותה עם הטעם המזרח תיכוני של הערק. תוצאה – כנפיים צלויות במרינדה של ערק וסויה, טעם ליקריץ מתוק שמשתלב בצורה מעניינת עם הבשר.
דם, אש ותמרות עשן 