מדי פעם, כשמזדמן לי בנסיעות לבקר במקומות קולינריים מעניינים, אני משתדל מאוד לכתוב על החוויות האלה, כדי לתת לכם הצצה על משהו קצת שונה, על דברים שלרוב נעלמים מהעיניים של התיירים. הפעם – זה ממש דיווח מהשטח. אני נמצא כעת בהולנד, ואני רוצה לספר לכם על מסעדה מאוד מעניינת שנמצאת בכפר קטן 5 דקות משדה התעופה של אמסטרדם – "De Halve Maen".
אם אספור את כל הפעמים שביקרתי בווינה, אני חושב שאגיע לכ-60. אני באמת חושב שווינה היא אחת הערים היפות והמעניינות ביותר באירופה. הייתי בלונדון, בפראג, בבודפשט, הייתי בערים שונות באנגליה, גרמניה, שוויץ… אבל מכל אלה ווינה תמיד תישאר המועדפת עליי. אז החלטתי לערוך מן מדריך לתייר קולינרי מתחיל בווינה, שיתאים לכל כיס, ושעדיין תוכלו להינות מחויה קולינרית אוסטרית אמיתית. להמשיך לקרוא
אחרי שאתה מבקר בחורף במקום שבוא החורף הוא באמת חורפי, אתה מבין שאנחנו פה בארץ חיים בקיץ נצחי 🙂 . את ראש השנה האזרחית, אותו "נוביי גוד" שכל כך צחקו עליו בכל מקום אפשרי, אני ביליתי עם המשפחה במוסקבה, אצל חברים. חגיגה רוסית קלאסית עם כמויות אלכוהול ואוכל בלתי נתפסים, שלג, קור וכל הכיף החורפי הלא נורמלי שאין לנו כאן בארץ. אז היום אני רוצה להראות לכם מנה שבישלתי שם, בסיר יציקת ברזל ענקי, על מדורת עצים, שזה בפני עצמו היה כיף מטורף, וגם נתן למנה אופי לגמרי שונה – צלי ארנבת ברוטב לבן!
זה לא סוד, שצפון הארץ הוא איזור הטיולים המועדף עליי. אם יצא לכם לקרוא את סיפורי הטיולים שלי כאן בבלוג, בטח יכולתם לשים לזה לב. זה גם לא סוד, שכל האיזור הזה עמוס אתרים קולינריים למיניהם, בין עם זה אוכל, שמן זית או יין. בכל אופן, כשקיבלתי הזמנה לסיור יקבים לקראת פסטיבל "ארץ כרמים וטעמים", שיתרחש בקרוב מאוד בגני רמת הנדיב – התלבטות לא היתה שם. התכנית כללה ביקור וטעימות יין ביקבים וגם ארוחת צהריים קלה מסעדת "מטעים" ברמת הנדיב. אני משתדל כל הזמן לעקוב אחרי אירועים ופסטיבלים שנערכים בצפון, ובמיוחד – אוכל ויין, אז כשמדובר בשניהם במקום אחד – פעמיים "כי טוב" 🙂
בפרק הזה (והאחרון) של היומן החלטתי לשלב את הימים ה-5 וה-6 של הטיול. אלה היו ימים עמוסים בנופים, עיירות, מקומות… במקום לחפור לכם במלים אני שוב אתן לתמונות לדבר. דרכנו – למעבר הרים Consuma שבהרי קסאנטינו, טירת Castello di Poppi והעיר ארצו (Arezzo). בנוסף, סיפור של ארוחת ערב במסעדה מאוד מיוחדת – Osteria Il Canto del Maggio.
היום הרביעי התחיל בנסיעה לעיירה קסטלינה (Castellina), שלמרות שהיא היתה נחמדה ומעניינת, זאת עדיין היתה מבחינתי רק תחנת הביניים בדרך לאירוע העיקרי – סיור וטעימות היין ביקב קאסה סולה (Casa Sola), או בעברית – הבית הבודד. בהמשך, סיירנו ב"עיר הפעמונים" – סאן ג'ימיניאנו (San Gimignano), שבנוסף לביקור בגלידריה שהוכתרה כאלופת העולם בגלידות, גם סיפקה לנו חוויה שיכלה להסתיים, איך לומר… רועש למדי 🙂 .
היום השני במסע הקולינרי בטוסקנה… התכנון של היום – להגיע למונטפולצ'יאנו, משם – לסיור וארוחת צהריים בחווה אורגנית Podere Il Casale, להמשיך לעיירה מונטלצ'ינו, הבית של יינות הברונלו ולקראת הערב להגיע לווילה שבה העברנו את ארבעת הלילות הבאים.
אילו מישהו היה אומר לי לפני שנה, שאמצא את עצמי בתכנית ריאליטי בטלוויזיה, הייתי אומר לו שהוא כנראה לא ממש צלול בדעתו. אם, בנוסף, עוד היה אומר לי, שאזכה… בשלב הזה כנראה פשוט הייתי צוחק לו בפרצוף. אבל לעולם אל תגיד לעולם, אה? בפברואר 2013 לא רק שהשתתפתי בעונה השניה של "בואו לאכול איתי", תכנית הריאליטי שבאה במקור מאנגליה, אלא גם זכיתי בשבוע השלישי. מה הפרס? אתם מוכנים? מסע קולינרי של 6 ימים בטוסקנה! אז נסעתי, טעמתי, ראיתי וכמובן צילמתי! עכשיו אני גאה להציג את הפרק הראשון ביומן המסע שלי, שמתאר, מן הסתם, את היום הראשון של הטיול המטורף הזה.
לפני משהו כמו שנה נדבקתי בחיידק מסוכן… כן כן, אי אפשר לקרוא לזה אחרת. חיידק מסוכן ומזיק מאוד (לכיס, בעיקר 🙂 ) שנקרא רכיבת אופניים. התחלתי מכמה קילומטרים בודדים, שבקושי הצלחתי לסיים, ובתקופה האחרונה הקילומטראז' מגיע לאיזור ה-50-55, ואני מרגיש שזה עדיין לא הגבול. למה אני מספר לכם את זה? כי בסוף השבוע האחרון השתתפתי במרוץ האופניים שנקרא "סובב גליל עליון – רוכבים עם נביעות" – 26 ק"מ רכיבת שטח בגדות נחלי הדן והבניאס. כ-1000 רוכבים, מסלול יפהיפה וירוק… במילה אחת – חוויה. אז הפוסט הזה – על סוף השבוע בגליל העליון. להמשיך לקרוא
השף שאול בן אדרת תמיד היה מבחינתי אוטוריטה קולינרית מאוד משמעותית. את הביקור במסעדה שלו – "קימל בגלבוע" – אני מתכנן מזמן, וביום שישי אחרון, כחלק מהטיול המשפחתי בצפון, הגענו לארוחת הצהריים במסעדה. להמשיך לקרוא
דם, אש ותמרות עשן 