עוף בגריל… מה כבר יכול להיות יותר בנאלי מזה? אבל תודו, לעשות עוף בגריל כך, שיהיה טעים, עסיסי ולא יבש, כמו הנגב, זה כבר עסק קצת יותר מסובך. כמה שאני מדבר עם האנשים, אני שומע דברים בסגנון של "עוף יוצא יבש!" או "רק פרגיות, כי כל השאר מתייבש!". אז הפעם – עוף בגריל, שגם עסיסי, גם לא יבש וגם עם טעם וארומה מיוחדים.
יש לי סוד קטן לגלות לכם. את הדרך הקולינרית שלי אני התחלתי דווקא לא מברביקיו, גריל או מנגל. התחלתי מבישול סיני. נדבקתי בזה במסעדה סינית שאני עד היום מאוד אוהב – צ׳ון לי, באשדוד. זאת מסעדה קטנה, עם מנות לא מטורפות או מסובכות, אבל במשך יותר מעשר שנים הייתי שם, כמו שאומרים, ״דייר קבע״ :-). בכל אופן, מהשף של המסעדה הזאת, לי, קיבלתי את ה״קיק״ לבישול סיני.
המנה הזאת היא בערך אחת הקלות שקיימות. אין לה ממש מתכון קבוע – כל הירקות שבא לכם מתאימים לזה. הפעם פתחתי מקרר ומצאתי בצל, גזר וחצי קופסה של פטריות שמפיניון. היו לי שאריות של חזה עוף שרובו הלך למנה הקודמת – חזה עוף בבורבון, אז החלטתי להשמיש אותם לצורך העניין. תראו מה יצא מזה. להמשיך לקרוא
את המחצית הראשונה של השבוע שעבר אני ביליתי בנסיעת "בזק" לווינה. אז אם היה לכם קר בימים האחרונים, תחשבו ששם הטמפרטורה היא באיזור ה-2-3 מעלות מתחת ל-0, ורוח. אגב, זה ממש לא מנע ממני להסתובב באחד הערבים במה שהווינאים קוראים לו "Christkindlmarkt" – שוק חג המולד. על זה אני מכין פוסט נפרד, קצר, אבל מאוד קולע, לפחות מבחינת התמונות :). בכל אופן, התחלתי דווקא מנושא הקור, כי המתכון הפעם הוא דווקא לימים קרים וגשומים, ומגיע לא ממש מאוסטריה, אלא מהצד השני של הרי האלפים – איטליה. בדובר באוסובוקו בסגנון איטלקי, ועוד מעט תבינו מדוע. להמשיך לקרוא
דם, אש ותמרות עשן 