אני מאוד אוהב פטריות צלויות. בכל צורה שתהיה – בין אם זה חתוך ומשולב בסלט, או אפילו בתור המבורגר צמחוני. אבל הגרסה הזאת היא סוג של שילוב טעמים אחר לגמרי. תצחקו או לא, אבל זה באמת מרגיש, כאילו אתם אוכלים פיצה טובה עם פטריות טריות. אבל החלק הטוב ביותר – זה פשוט בצורה מגוחכת.
בפרק הזה (והאחרון) של היומן החלטתי לשלב את הימים ה-5 וה-6 של הטיול. אלה היו ימים עמוסים בנופים, עיירות, מקומות… במקום לחפור לכם במלים אני שוב אתן לתמונות לדבר. דרכנו – למעבר הרים Consuma שבהרי קסאנטינו, טירת Castello di Poppi והעיר ארצו (Arezzo). בנוסף, סיפור של ארוחת ערב במסעדה מאוד מיוחדת – Osteria Il Canto del Maggio.
מכירים את זה, שהלפעמים אתם רואים קינוח שנראה מגניב, וממש בא לכם להכין כזה, ואז המחשבה שבאה מיד אחר כך היא "אבל זה בטח ים של עבודה…."? אז זה בדיוק מה שאני תמיד חשבתי על הפנה קוטה, ויודעים מה? כמה שטעיתי! אני רוצה להציג לכם את אחד המתכונים הפשוטים ביותר לקינוח שראיתי עד כה. אחרי זה אין לכם שום תירוץ לא להכין אותו, בייחוד בעונת התותים 🙂
את סלט קפרזה בגרסה כזאת או אחרת כולנו מכירים – עגבניה, מוצרלה, בזיליקום… אז הנה גרסה קצת לא שגרתית שתהפוך את הסלט היחסית פשוט הזה למנה ראשונה מרשימה ומקורית. מה שעוד יותר טוב בה – ההכנה באמת פשוטה, ואת הבסיס אפשר להכין אפילו יום-יומיים מראש, ורק לזרוק לתנור ל-5-6 דקות לפני ההגשה. איך? עוד רגע תראו. להמשיך לקרוא
אחרי הסדנא של מיכאל כץ ושרי צ׳יבוטה ב״בישולים״ ממש נדלקתי על הקינוח האיטלקי הקלאסי, שנקרא זבאיונה (zabaglione). בסדנא מיכאל הדגים איך מכינים אותו תוך משהו כמו 3 דקות, וכשראיתי כמה זה קל, אמרתי שאני חייב לנסות. אז הפעם – שני מתכונים, כשהזבאיונה הוא הקו המחבר.
להמשיך לקרוא
את המחצית הראשונה של השבוע שעבר אני ביליתי בנסיעת "בזק" לווינה. אז אם היה לכם קר בימים האחרונים, תחשבו ששם הטמפרטורה היא באיזור ה-2-3 מעלות מתחת ל-0, ורוח. אגב, זה ממש לא מנע ממני להסתובב באחד הערבים במה שהווינאים קוראים לו "Christkindlmarkt" – שוק חג המולד. על זה אני מכין פוסט נפרד, קצר, אבל מאוד קולע, לפחות מבחינת התמונות :). בכל אופן, התחלתי דווקא מנושא הקור, כי המתכון הפעם הוא דווקא לימים קרים וגשומים, ומגיע לא ממש מאוסטריה, אלא מהצד השני של הרי האלפים – איטליה. בדובר באוסובוקו בסגנון איטלקי, ועוד מעט תבינו מדוע. להמשיך לקרוא
הפוסט הזה לא ממש שייך לסדרה על הטיולים שלי באמריקה, אבל הוא בהחלט שייך לנסיעה אחרונה שלי ללונדון. אל על, כידוע, לא טסים בשבת, לכן הטיסה שלי לארץ היתה ב-22:30 במוצאי שבת. הצ'ק אאוט במלון הוא 11 בבוקר, ובמשך היום אני ועמיתה שלי לעבודה הסתובבנו ברחובות לונדון. טוב נו, בעיקר באוקספורד סטריט, רחוב הקניות הכי סוער בלונדון :).
כשהגיע הזמן לארוחת צהריים, נכנסנו למסעדה איטלקית קטנה לא רחוק מכיכר הפיקדילי, בשם Fratelli la Buffala, או בעברית – משהו כמו אחוות הבופלו :). התפריט הציע כמה וכמה סוגי פסטה ברטבים שונים, וגם מנות כמו La Bufalata – שזה פשוט כדור מוצרלה בופלו טעימה במיוחד עם ירקות אנטיפסטי… אבל המנה שבאמת גנבה את ההצגה מבחינתי היתה ה- Lo zuccotto di melanzana – חציל ממולא קרם ריקוטה, ואמרתי לעצמי שאני פשוט חייב לשחזר את ההנאה הזאת בבית. עשיתי קצת חקירות לגבי המנה – והתוצאה לפניכם :). תהנו! להמשיך לקרוא
הגרוזינים קוראים לזה עוף טבאקה… האיטלקים – עוף תחת לבנים… אני קורא לזה פטנט סוף הדרך לצלות עוף שייצא עסיסי, רך, טעים וגם יפה! להמשיך לקרוא
בהמשך לרשומה קודמת, אני רוצה להציג לכם עוד מנה, שעליה נאמר "כמה פשוט, ככה טעים" :).
מוס חצילים קלויים בסגנון איטלקי – מינימום רכיבים, אפשר בקלות להכין בשטח, על המנגל, והתמורה – ממרח או סלט (איך שתרצו לקרוא לזה) שכיף גם לנגב עם פיתה וגם לאכול עם מזלג. להמשיך לקרוא
שלום!
משום מה, כל שם של מנה איטלקית נשמע דרמטי משהו.. אז הנה דוגמא קלאסית לזה. עוף ה"גיהינום" או העוף ה"שטני" – "Pollo Diablo"… ממש סרט אימה, אה? אבל אחד שאתם הולכים ממש לאהוב!
דם, אש ותמרות עשן 