האחוה של הסומסום – חלבה, טחינה ו… הבראוניז!


אני אתחיל את הסיפור לפי המסורת הקלאסית של מספרי הסיפורים. פעם, לפני הרבה זמן, היכן שהו בין רומניה ואוקראינה, גר ילד… והילד הזה (הפתעה!) ממש, אבל ממש אהב דברים מתוקים. מדי ערב יום שישי, סבא של הילד היה מביא מהחנות שליד העבודה שלו שקית נייר, ובשקית היה גוש אפור-צהבהב, שהארומה שלו מייד מילאה את הבית. החלבה… מתוקה, דביקה, טעימה… ואז, סבא היה פורס את הגוש לקוביות קטנות, והילד היה מתיישב על ברכיו ושניהם אכלו קוביה – קוביה…

הזיכרון הזה הוא אחד היותר חזקים שלי מהילדות. זה היה לפני דיי הרבה זמן – כ-3 עשורים. אבל האהבה לחלבה אצלי נשארה כמו שהיתה אז, בגיל 4, בביתו של הסבא. היום, כשאני משתדל להימנע מאכילת דברים מתוקים, אני עדיין מדי פעם מרשה לעצמי להתענג על קוביית חלבה אחת או שתיים. להמשיך לקרוא